שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן פ״ב (ב׳)

אשר שאל מעלתו בדבר שגמר שידוך אחד ובעת התחיל לדבר הבטיח לו המחותן שכאשר יגמר הדבר יתן לו סך כך וכך יותר מהנהוג לתת בשידוך ועתה חזר בו ואינו רוצה ליתן יותר מהמגיע. הנה ש"ע לפנינו בסי' רס"ד סעיף ז' דבשדכנות אין לו אלא שכרו אעפ"י שהתנה עמו לתת לו הרבה וראיתי בקצה"ח שם שכתב דלפמ"ש בסק"ב דהיכא דחסר מעט מגלגלין עליו את הכל וכיון שעכ"פ נתבטל השדכן עכ"פ פרוטה שהי' יכול להרויח צריך לשלם לו את הכל ע"ש ולפי שלפענ"ד דבריו אינם ברורים ע"כ אמרתי להאריך בזה. הנה בסי' ק"ב על מ"ש בש"ע אם היה צייד דנותן לו כל מה שהתנה עמו ופירש הסמ"ע אף דלפי הראות לא היה מפסיד כ"כ כיון דעכ"פ אפשר שתעלה מצודתו דגים שהיה עולה לפי ערך שהבטיח לתת לו לכך צריך לתת כפי מה שפסק עמו וע"ז כתב הקצה"ח דמדברי הרא"ש נראה דאף שבודאי לא היה עולה כ"כ אפילו הכי צריך ליתן לו כששכרו שהרי כתב פרק א"נ כיון שיש לו קצת הפסד יטול כל מה שפסק עמו וביאר המעד"מ כוונתו כדאמרו פרק כיצד הרגל והיינו מה שאמרו משום שחרורא דאשייתא מגלגלין עליו את הכל אף דהוה זה נהנה וזה לא חסר כל שחסר קצת מגלגלין עליו את הכל ה"ה כאן דהוה זה נהנה וזה חסר קצת מגלגלין עליו את הכל ע"ש שהאריך. ולפענ"ד ל"ד דשם חסר עכ"פ שחרורא דאשייתא שנתקלקל לו ע"י הנאתו של זה משא"כ כאן אינו רק מניעת הריווח ומבטל כיסו של חבירו אינו רק גרמא בעלמא ופטור ומכ"ש שלא נוסיף עי"ז לומר שמגלגלין עליו את הכל עי"ז וז"ב ועוד י"ל דכל הטעם דשחרורא דאשייתא דמגלגלין עליו את הכל הוא כמ"ש במפה"י בסוגיא שם דבאמת זה נהנה וזה לא חסר כופין על מדת סדום ולפ"ז זהו כשאינו חסר כלום אבל כל שחסר קצת מצאה הקפידא מקום לחול עליו וכופין על מדת סדום דאינו רוצה שיחסר אף קצת וכעין מ"ש בסי' שי"א לענין ספינה שטבעה דא"צ ליתן לו ספינה אחרת דמצאה הקפידא מקום לנוח ונחה ע"ש ומכ"ש בזה דמצאה הקפידא מקום דחסר קצת. ולפ"ז זהו דוקא כשהוא עשה מעצמו איזה חסרון דמי ביקש מידו שיעשה חסרון אבל כאן בצייד מה שייך לומר שמצאה הקפידא מקום וז"ב ונכון. אך לפענ"ד היה נראה דדברי הרא"ש נכונים דכיון שא"צ לבטל ממלאכתו ולעשות לו מלאכתו דחייו קודמין א"כ שפיר כתב דכל דאיכא חסרון קצת ואינו מחויב לבטל ממלאכת הצידה שלו א"כ לא שייך לומר דהוה זה נהנה וזה לא חסר דהא באמת חסר קצת וא"כ עכ"פ לא היה נתחייב לבטל ממלאכתו שוב צריך לשלם לו כל מה שנתחייב לו וכל מה שנהנה על ידו דבשלמא כשלא היה חסר א"כ יכולין לכפות על מדת סדום ומה לך בהנאתו של זה אבל כל שחסר קצת ולא היה מחויב לעשותו וא"כ שוב נתחייב בכל מה שהבטיח וזה שדייק הרא"ש שם כיון דאינו חייב לבטל ממלאכתו וגם מ"ש בראשונה הטעם דזה הוה רק כמניעת הריווח דל"ש לאקרויי זה חסר מידי דהוה אמבטל כיסו של חבירו ג"כ לא דמי דדוקא נזקי ממונו אינו חייב אבל נזקי גופו דחייב על השבת וכמו באהדקי' באנדרונא א"כ כאן שזה הי' עסוק במלאכת הצידה וזה בטלו ממלאכתו והו"ל כמו אהדקי' באנדרונא שפיר מקרי זה חסר וכל שחסר קצת מגלגלין עליו את הכל וצדקו דברי הרא"ש ולפ"ז זה דוקא שם דבטלו ממלאכתו אבל בשדכן שהוא לא בטלו ממלאכתו והשדכן בעצמו רצה לבטל ממלאכתו בחושבו שיגמר השידוך א"כ אינו חייב רק מה שחסרו וז"ב כשמש ועיין בסי' ת"כ סי"א דאף בסגר הדלת אינו חייב רק כשהכניסו לבית וסגר עליו הדלת אבל באם היה בבית והוא סגר הדלת אינו רק גרמא ופטור ומכ"ש כאן דהשדכן הלך מעצמו וז"ב.