שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן פ״א (ט׳)

ולפענ"ד היה נראה דבר חדש דאם נתן לשליש שיהיה הרשות בידו למסור כל זמן שירצה א"כ אף שנאבד יוכל לכתוב גט אחר ולמסרו לה והוה כמו בעדים דאמרינן דלא אמר להו כתבו ואנחו בכסייכו רק כתבו ותנו אף מאה גיטין וגם בכתבו ותנו לשליח הוה אבעיא וע' בגיטין דף ס"ג ובאהע"ז סי' קכ"ג וה"ה בשליש ול"ד לשליח דאף שליח להולכה לא נתן לו רק אותו גט אבל שליש אפשר דהימניה טפי. אבל זה דבר חדש שלא נשמע וע"כ הדבר צע"ג ואין ללמוד מזה כלל. והנה במ"ש למעלה דחזקת שליח עושה שליחותו עדיף מחזקת אשת איש הנה הר"ן כתב בשם הרמב"ן להיפוך דאף חזקת פנויה עדיף מחזקת שליח עושה שליחתו ובאמת לפמ"ש התוס' דלא אלים כ"כ החזקה דשמא לא תתרצה א"כ שוב לא הוה עכ"פ חזקה דאתיא מכח סברא אך הרמב"ן לא ס"ל כן. אמנם נראה עפמ"ש בש"ש ש"ד סכ"ד דהא דרוב עדיף מחזקה הוא רק בחזקה דקמא דכיון דכעת אין חזקה לפנינו רק שהי' חזקה דמעיקרא א"כ רוב שהוא כעת לפנינו עדיף אבל נגד חזקה דהשתא דהיינו חזקת ממון לא עדיף רוב. ולפ"ז נראה לפענ"ד דבר נחמד במ"ש הר"ן בשם הרמב"ן לחלק דחזקת פנויות של הקרובות שאין לפנינו כעת ל"מ לאותה אשה וכבר האריך הנוב"י מהד"ק חלק יו"ד סי' וא"ו דזה סותר להרבה מקומות דחזקה של זה מועיל לזה ע"ש וכבר הארכתי בזה בכמה מקומות וגם מה נ"מ בין אם הם לפנינו או לא. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת חזקת שליח עושה שליחותו הוה חזקה דאתיא מכח רובא אך נגד חזקה דהשתא לא מועיל ולפ"ז בשלמא כשאנו דנין על הקרובות כשהן לפנינו א"כ לא מועיל חזקת שליח עושה שליחותו דהא הוה כחזקה דהשתא דגם כעת עומדות בחזקת פנויות אבל כל שאינם לפנינו א"כ כל שאינם לפנינו א"כ לא הוה רק כחזקה דמעיקרא ולזה מועיל יותר חזקה דשליח עושה שליחותו דהוה כמו רובא