שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן פ״א (ח׳)

והקשה אחד מהתלמידים דהא שאני כאן דיש לה חזקת אשת איש ולכך לא סמכינן על חזקת שליח עושה שליחותו משא"כ שם דלא שייך חזקה כלל דאין אנו דנין על אשה פרטית ואטו מי ליכא מקודשות בעולם שאזל חזקת פנויה. והשבתי בזה דחזקת שליח עושה שליחותו דהוא חזקה דאתיא מכח סברא אלים יותר מחזקת א"א דהוא חזקה הפוסקת וכמ"ש בשו"ת תה"ד סי' ר"ז דחזקה דאתיא מכח סברא הוה כרוב ואלים יותר מחזקת א"א ע"ש דהוה כמו חזקה דאתיא מכח רובא ע"ש וא"כ הא רוב עדיף מחזקה ושפיר פריך. והנה בהא דפריך שם וניהמנה לדידה דהא חזקה אין אשה מעיזה פניה הקשה בטוב גיטין היאך שייך כאן העזה כלל דהא הבעל לא ידע כלל אם משקרת דהוא נתן להוליך לה גט ומה מעיזה במה שאמרה שקבלה הגט וכן שאל אחד מתלמידי. ואמרתי עפ"י דברת הרא"ש סוף נדרים דמה דסמכינן על חזקה אין אשה מעיזה הוא בצירוף הטעם דמסתמא לא תתלקל עצמה לעולם וא"כ שוב הוה חזקה דאין אשה מעיזה פניה אף באם אינו מכחישה דמכל מקום היא מחלקלה עצמה. איברא דלפ"ז צריך ביאור מה מתרץ דשאני הכא דקא מסייע לה הא מכל מקום לא תקלקל עצמה ואולי כיון דהבעל מסייע לה א"כ אולי קנוניא עשו ובאמת יגרשה אח"כ בצנעא שנית ואולי איזה סיבה השיאתם לומר שגרשה כעת וצ"ע. והנה בהא דפריך ונהמנה לשליש הקשה הפ"י דאיך שייך להאמין לשליש הא לא נתן לו נאמנות רק שימסור לידה וכל שנאבד ממנו מה שייך נאמנות.