ובשנת תרט"ו ג' נח למדתי גיטין דף י"ח ובד"ה המשליש ותמהתי מאד דהרי בדקדוק נקט הברייתא דכששולח ע"י שליח והבעל אינו בעיר אחת עם המתגרשת הוא דכשר אבל אם יהיו הבעל והאשה בעיר אחת פסול ע"י שליש ולכך נקט המשליש וצע"ג על התוס' שלא פירשו כן ומזה קצת ראיה להא"ח שאינו רק זהירות בעלמא ועיין בתוס' גיטין שם ע"ב ד"ה חיישינן ובמהרש"א שם. אחר זמן רב מצאתי מ"ש בזה והוא בחיבור שנת תר"ו שם כתבתי בזה קצת. והנה בשנת תרי"ט למדתי סימן קל"ו והנה בהך גיטא דשכ"מ שפירש הר"ן דהיה ע"י שליח שנתן לשליח הגט בע"ש לתת לאשתו והנה מבואר דאף בעיר אחת נותנין גט ע"י שליח דהא מסתמא בעיר אחת היה שהרי בשבת כד תקיף לי' עלמא אמר רבא לשליח שיקנה הבית להאשה ואם לא היו בעיר אחת היאך באו בשבת ודוחק לומר דתוך התחום היה וגם בזה כל שיכול לבא עכ"פ אין ליתן ע"י שליח מיהו יש לומר כיון דכל עיקר הטעם דיכול הבעל להכחיש ולומר לפקדון נתן לה דאל"כ למה לא נתן הגט בעצמו ולפ"ז אפשר כיון דהיה חולה לא רצה לטרוח בעצמו ונתנו ע"י שליח או דמיירי שכתב הרשאה וכדעת מהר"ם פדוואה הובא ברמ"א סי' קמ"א סנ"ה בהג"ה יעו"ש ועיין ב"ש סי' קל"ו ס"ק ז' שהקשה דהו"ל מוקדם וכתב דהיה נכתב הזמן בשבת והוא תמוה דהא בש"ס אמרו דכתב גט בפניא דמעלי שבתא ולא הספיק למיתבא לה אלמא דרצו עוד לגרש בע"ש וא"כ שוב בודאי כתבו זמן מע"ש. ובאמת גוף קושייתו לפענ"ד ל"ק דשם אם גרשה בשבת הכל יודעין שאין כותבין גט בשבת וא"כ שוב לאו מוקדם הוא דידעו שנכתב בע"ש ולא הספיקו ליתן עד שבת והנה מ"ש רש"י דאסור לטלטל הגט דהוא מוקצה ולכאורה כיון דיחדו מע"ש פשיטא דלא הוה מוקצה בפרט לפמ"ש הב"ש דכתבו זמן הגט בשבת מיהו יש לומר כיון דאז לא ידעו אם יוכל לגרש בשבת ורבא הוא דחידש זאת דתיזול ותקני' וכו' וא"כ אין לך מוקצה מחמת איסור גדול מזה ודוק היטב והב"ש הביא שם דברי ע"ש שמיירי שהיה ע"י השליח והוא דחאו ובאמת הר"ן כתב בהדיא דהיה ע"י שליח ודוק:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן פ״א (י״ד)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
