שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ב׳ (ט״ו)

והנה הרמ"ע כתב שם דמהך דיצאה כת ראשונה וישבה לה בהר הבית אין להקשות דדלמא מן הסורג ולפנים הי' יושבים וכ"כ בתוס' יו"ט פ"ב ממדות מ"ג ע"ש שכמעט כל דברי הרמ"ע מבואר שם ועוד הוסיף עליהם ואני תמה על הרא"ש והרמ"ע והתוס' יו"ט שהיאך לא הרגישו במשנה שלימה שמבואר בסוכה ר"פ לולב וערבה דאמרו שם יו"ט של חג שחל להיות בשבת מוליכין את לולביהן להר הבית והחזנים מקבלים מהם וסודרין אותן על גבי אצטבא והזקנים מניחין את שלהם בלשכה הרי דהיה מותר לטלטל בהר הבית שהי' מוקף כדאמרו בירושלמי תענית פ"ג ה"ח והובא במלמ"ל פ"ה מבית הבחירה שם וע"כ דהי' מותר בטלטול בהר הבית ע"ש. ומה שהי' מותר באמת בטלטול הנה התוס' יו"ט כתב שם דמה"ת מותר בטלטול כל שיש מוקף ד' מחיצות הוה רה"י גמורה מה"ת ורק מדרבנן ולא הוה רה"י ושבות במקדש לא גזרו. והנה אמת נכון הדבר כי מה"ת מותר לטלטל אף שלא הוקף לבית דירה ועיין תוס' בשבת דף וא"ו ד"ה ארבע אבל מכל מקום מדרבנן אסור ואף דלא גזרו על שבות במקדש מכל מקום מצינו לפעמים דגזרו על שבות כמ"ש התוס' יו"ט שם וגם כל שאפשר לעשות מבלי שבות הי' עושין וכמ"ש הכ"מ פ"ח מבית הבחירה וא"כ יקשה למה לא הניחו בעזרה ובסורג ולפנים שהי' מותר בטלטול והעזרה חשוב מוקף לדירה כמ"ש התוס' בעירובין דף כ"ג ד"ה שהוא ודבריהם צ"ע קצת דפתחו להקשות מהר הבית והעזרות וכתבו ליישב העזרות בלבד ואכתי קשה מהר הבית שהי' מותר לטלטל כמו שהתחילו בקושייתם דמזה מוכח שס"ל להתוס' דהר הבית הי' מותר בטלטול ומה יענו לזה וצ"ל דס"ל דהי' מוקף ואח"כ פתח וס"ל דמהני ועיין תוס' בעירובין דף כ"ד ד"ה פשיטא ועיין מוהרש"ל ומהרש"א שם ובדף כ"ה ע"ב ד"ה ההוא אבורניקא דרבא ס"ל לחד תירוצא דמועיל הוקף ולבסוף פתח עכ"פ לדברי הרא"ש תמוה ומה גם דאנן קיי"ל דהוקף ולבסוף פתח ל"מ. ובזה נוראות נפלאתי על מ"ש הט"ז והמ"א סי' תרפ"ח על מ"ש הרמ"א שם דמסתמא הוקפה ולבסוף ישבה והם הקשו דבסי' ת"א מבואר דמסתמא בנו בתים ואח"כ הוקף ע"ש ואני תמהתי דמה ענין הוקף ולבסוף ישב להוקף ולבסוף פתח דבסי' ת"א אינו מבואר רק הוקף לבית דירה והיינו שמסתמא הי' בית דירה שם קודם אבל לא ישבו בני אדם שם עד אחר שהוקפה ובמגילה בעינן ישיבה תחלה ובאבורנקי מבואר שם בתוס' היטב דאף דהוקף ולבסוף פתח לא מועיל אבל הוקף ולבסוף ישב מועיל והיינו שזה ענין אחר וז"ב. שוב מצאתי במק"ח בהגהות סי' תרפ"ח שכתב בהדיא כן אף שלא הביא דברי התוספות הנ"ל ונהניתי ועכ"פ הוקף ולבסוף פתח לא מועיל ומ"ש התוס' יו"ט דלמה לא תהי' נקרא מוקף לדירה כיון שעשוי לדור שם לפנים מהר הבית ובפרט בעזרה הי' לשכות לדידה אני תמה לתמיהתו דמכל מקום הרי הוקף מתחלה ואחר כך בנה בית דירה וזה אינו מועיל וע"כ לומר דשבות במקדש התירו ודברי הרא"ש צ"ע. ואולי גם הרא"ש ס"ל דמותר לטלטל בהר הבית ולכך טלטלו בהר הבית הלולבין משום דהי' מקום רחב מאד אבל כל שאפשר בענין אחר אין מתירין שבות וע"כ עשו הסורג וז"ב לפענ"ד