שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן פ״א (י״ב)

והנה אירע בטארניפאל שאחד גירש אשתו ע"י שליח ונתאחר הגט מלתתו ואחר איזה שבועות נתן הגט ע"י השליח וערערו על הגט משני טעמים אחד דלכתחלה יש להחמיר מלתת ע"י שליח כמ"ש סי' קכ"ז ס"ה וגם משום שבאותו עיר שיש המגרש והמתגרשת ל"מ ע"י שליח כמבואר בסי' קמ"א סנ"ה בהג"ה והרב מוה' בצאל גינצבורג הוא היה המסדר וכתב להכשיר. והנה מלתא מני אזדא וזכורני שכתבתי באיזה מקום ולא ידעתי מקומו גם מכתבו ותורף המעשה והטעמים שלו לא ידעתי כעת רק כעת בנו של ר' בצלאל הנ"ל בא אלי ושאל אותי למה הגט פסול ונתתי אל לבי כי לא רציתי להשיב אך בלבי שמרתי. והנה זכורני שכתב דבסי' קמ"א סנ"ה שם מבואר דעתה שכותבין ההרשאה לא מפסל אף בעיר אחת והנה אני כתבתי בגליון הש"ע שם שמקור הדבר בשו"ת זקני מוהר"ם פדואה והגאון מוהר"י ק"פ חלק עליו ואף שהשיב לו הגאון מוהרמ"פ המעיין יראה כי כתב להתנצל ות"ח שאמר דבר לאחר מעשה ול"ד לעדים דודאי אין שום חשש אבל ההרשאה אין לסמוך כ"כ ע"ז והרי אם נאבד ההרשאה אין קפידא ולכך תקנו שלא יגרש בעיר אחת ע"י שליח וגם נראה קצת דלא הוה כריתות ממש כיון דיוכל לומר לפקדון נתתיו רק ע"י ההרשאה הוה גיטו גט ולא מקרי כריתות אבל כשיש עדים אין לך גט כריתות גדול מזה וגם ע"י שנתן לשליח יש לפסול כמ"ש הר"ן ואף דמבואר בסי' קכ"ז בשעת הדחק יש להכשיר היינו כשנותן לשליח להתגרש אבל בנ"ד זכורני שהבעל עכב הגט בידו ולא רצה לתתו א"כ בודאי אין ליתן ע"י שליח וע"כ יש לפסול הגט והזכרתי ראשי פרקים וכשאמצא מכתב מהרב ארשום יותר בל"נ.