והנה ברא"ש בסוגיא זו מצאתי דבר חדש דמה דאמר ר"ה דבעל נאמן משום דאם איתא דלגירושין יהיב לדידה הוה יהיב וזה הוה כמו מגו במקום עדים דאף דיש להשליש מיגו מכל מקום הוה מיגו במקום עדים דאנן סהדי דלדידה הוה יהיב ע"ש ובזה אמרתי דלכך ר"ח לא ס"ל כן דהא ר"ח ס"ל בב"ב דף ל"ג דאמרינן מיגו במקום עדים וא"כ ה"ה בזה דאנן סהדי. ולפ"ז לכאורה שוב מהראוי לפסלן כר"ה דהא אנן קיי"ל דלא אמרינן מיגו במקום עדים ועיין ברא"ש ור"ן שנחלקו בזה הקדמונים כמאן קי"ל.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן פ״א (י׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.