שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ח׳ (ב׳)

וזה נראה לי הענין דאמרינן דהו"ל כלוה ולוה וקנה דיחלוקו והיינו דשניהם נתנו מעות להלוה וזה יש לו שעבוד וזה יש לו קנין הגוף א"כ הוה שניהם שעבודן שוה. ובזה ניחא מה שתמה הש"ך דלמ"ש דהו"ל כאלו קנה המוכר השבח וחזר ומכרו דבמה קנאו ועיין סי' קט"ו ולפמ"ש אתי שפיר דהו"ל כלוה ולוה ואח"כ קנה דאף שהוא לא קנה מכל מקום שדהו קנה השבח וז"ב וא"כ עכ"פ לא שייך לומר דיקח סחורתו דהא אדרבא הלוקח נכנס בשעבודו וז"ב ועיין רשב"ם דף קנ"ז דביאר בהדיא דלשניהם נשתעבד זה בשביל הלואתו וזה בשביל כסף מקנתו ע"ש וא"כ ניהו דב"ח מכאן ולהבא הוא גובה מכל מקום לא יוכל לומר שזה סחורתי דהא נכנע לשעבודו של חבירו והשבח נצמח מהשדה והרי השדה הי' משועבד להב"ח וז"ב מאד. וראיתי בקצה"ח סי' קט"ו ס"ק א' שכתב דלא שייך בדאקני דמשעבד דקל לפירות כיון דאין לו קנין כלום רק שעבוד ובע"ח מכאן ולהבא הוא גובה לא שייך שיקנה הדקל לפירותי' וגם גוף הדקל אינו קונה רק שעבוד יש לו עליו ע"ש ולפ"ז שוב הי' מקום לומר דיהיה של הלוקח לבדו ובאמת הוא אזיל לשיטתו בכל הסימן דמה שגובה המלוה השבח הוא רק מטעם נעילת דלת דאל"כ במה יקנה דמעולם לא קנה הלוה השבח ע"ש ולפמ"ש אתי שפיר דמדינא גבי דהא הלוה משתעבד לשניהם דהא הו"ל כלוה ולוה. ובגוף הענין דיהיה שבח מקרי דקל לפירותיו לפענ"ד כיון שהשבח אינו בא מגוף השדה רק ע"י עבודת הלוקח ל"ש דקל לפירותי' דבעינן שיבא מצד הדקל בעצמו ועיין קצה"ח סי' ר"ט ס"ק י"ד שהביא שם הרבה קדמונים דכל שאין השבח בא מגוף השדה לא שייך דקל לפירותיו וה"ה בזה. ובזה נראה לפענ"ד דבהשביחה מאליה אף אם נימא דאקני לא משתעבד מכל מקום כל שהיה משעבד לו השדה לפירותי' הי' קונה מצד דקל לפירותיו. והנה לפענ"ד היה נראה דאף אם נימא דהשבח שהשביח הלוקח הוא קודם כמ"ש הב"ח מכל מקום בשבחא דממילא והוא לא עשה כלום פשיטא דאין לו ללוקח דין קדימה דהא אין זה סחורתו דהא השדה עשתה מאיליה והשדה משועבדת לב"ח וז"ב. ובזה נראה לפענ"ד ליישב עוד קושית הקצה"ח דבאמת גם בשבח ע"י הוצאה עכ"פ כשהוציא הוצאות לא ההוצאות בלבד עשו השבח רק השדה גופא וכיון שהשדה משועבד לב"ח א"כ הו"ל כשותפין בשבח הבע"ח והלוקח דשדהו ומעותיו והוצאותיו ועבודתו של הלוקח עשו השבח ולכך יחלוקו וז"ב: ובזה נראה לפענ"ד להצדיק דברי הב"ח בסי' קט"ו שכתב ליישב דברי הה"מ דמיירי שלא כתב לא לב"ח ולא להלוקח דאקני ותמה הש"ך שם ס"ק י"א דא"כ היאך יגבה השבח מהלוקח דהא הוא קנהו במעותיו והשבח של הלוקח ולפמ"ש יש לומר כיון דעכ"פ השדה של הבע"ח א"כ שפיר קתני יחלוקו דהא הו"ל זה וזה גורם שדהו של הבע"ח והוצאותיו וטרחותיו. אמנם לכאורה דברי הב"ח תמוהין דא"כ מה פריך הש"ס דאקני הוא אמאי ב"ח גובה שבחא והא אדרבא הברייתא מיירי כשלא כתב לשניהם דאקני ולכך יחלוקו והנראה בזה דבאמת להס"ד שם דקתני דבע"ח גובה כל השבח דאחר כך מסיק הש"ס דמאי שבח חצי השבח וא"כ אם דאקני לא משתעבד בודאי קשה דלמה יגבה כל השבח הא הו"ל דאקני ובאקני לא משתעבד כלל.