שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ע״ז (ד׳)

והנה נסתפקתי במהיום ולאחר מיתה דמועיל במתנה ומשום דגופא מהיום ופירי לאחר מיתה וכדאמרו בב"ב דף קל"ו איך הדין אם מת באותו היום דהנה התוס' כתבו בגיטין דף ע"ב דמהיום אם מתי יש להסתפק אם מת באותו היום וכתבו התוס' בשם רבינו אלחנן דמהיום כוון מאותו היום שהרי כתב מפני יראת המיתה וכי לא הי' לו להתירא מפני אותו היום ולפ"ז זהו בגט אבל במתנה לא שייך זאת ואפשר דלא כוון רק לסוף היום וגם זמנו של שטר מוכיח לא שייך בזה דכבר כתב הרמב"ן דהזמן של השטר אינו רק בסוף היום ובאותו היום לא זכו עבורו עדי חתימה כיון דלא כתבינן שעות ועיין בר"ן סוף גיטין גבי עדי מסירה כרתי ובאמת שהתוס' בב"מ דף כ' לא כתבו כן ע"ש אבל לדברי הרמב"ן והר"ן צ"ע ודו"ק. אך אי קשיא הא קשיא בהא דבעי בב"ב דף קל"ד בהקנאה מאי וקשה הא הקנאה ע"כ מעכשיו דאל"כ הדר סודר למרא וע"כ דמהיום מעכשיו הוא דאל"כ היאך מועיל בהקנאה ועיין תוס' בגיטין שם וצ"ע. והנה בשנת תרי"ד כ"ה תשרי בדרך למודי בכתובות בסוגיא דאונס בגיטין ראיתי בשיטה מקובצת דברים חדשים בהא דאמר אי לא אתינא מכאן ועד תלתין יומין להוי גיטא פירש הרשב"א דאמר כן לעדים ולכך ל"מ זמנו של שטר מוכיח עליו דכל דלא נתנו לאשה רק לעדים ולכך יכול לבטלו דכל דלא נתנו לאשה בעצמה רק לעדים זמן הכתוב בשטר לא מועיל ויכול לבטלו ומזה למדו תלמידי הרשב"א שם דאם אחד כתב שטר על עצמו וטרם הגיעו להמלוה השלישו ביד שליש דשייך אסמכתא אי התנה תנאים אף שכתב בשטר מעכשיו אינו מועיל לבטל אסמכתא יעו"ש ולפענ"ד צ"ע דלמה יהיה יוכל לבטל אף שנכתב תנאים והשליש ביד עדים מכל מקום גוף הזמן נקנה כיון שנכתב מעכשיו וגם לענין אסמכתא המעיין בסי' נ"ה ובסי' ר"ז משמע דאינו כן ולמה יהיה שייך אסמכתא כל דגמר להקנות מעכשיו ואף אם נימא דכל דלא נתנו להמלוה לא זכו עדים עבורו ועיין ב"ח חו"מ סי' ל"ט מכל מקום למה יתבטל השטר כל שנתקיים התנאים וצ"ע בכ"ז