שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ע״ד (ב׳)

מכתבו הגיעני ערב שבועות לעתות ערב. והנה מ"ש להקשות על מ"ש הב"י סי' ק"ע ביו"ד דבעל העיטור כתב וז"ל דישראל שלוה מגוי ישראל נעשה לו ערב אפילו לא קיבל עליו לדון בדיני ישראל דמ"מ גוי הוא נוטל הריבית וכו' ולא אמרו כשקבל עליו לדון בדיני ישראל אלא בגוי שלוה מישראל ונכנס ישראל אחר ערב ע"כ וע"ז הקשה מעלתו דא"כ לפי דבריו יהי' הפירוש בסוגיא דב"מ דף ע"א ואי לעכו"ם היינו שהעכו"ם הלוה להישראל נעשה ערב בשביל עכו"ם וע"ז פריך והא דינו דעכו"ם בתר ערבא וידחה להערב ונמצא הישראל מלוה לישראל ומשני כשקיבל עליו לדון בדיני ישראל היינו שהעכו"ם קבל דיני ישראל וא"כ מה קושיא א"ה ריבית נמי לא לשקול אמאי יאסר הישראל ליקח ריבית מגוי ונדחק ליישבו ובקש להעמידו על הפשט. הנה לא ידעתי מה ק"ל על פירוש הבעל עיטור מהפירוש רש"י דהרי גם לפירוש הפשוט דעכו"ם הוא המלוה וקיבל לדון בדיני ישראל יקשה יותר מה פריך א"ה ריבית לא לשקול דאטו בשביל שקבל לדון בדיני ישראל והרי גם בדיני ישראל מותר לעכו"ם לשקול ריבית מישראל וע"כ דהקושיא היא דהמקשה ס"ד דקיבל לדון בדיני ישראל היינו שקיבל עליו שיהיה כמו ישראל שמלוה לישראל וה"ה לפירוש הבעל העיטור הוא להיפך דכיון דקיבל לדון בדיני ישראל הו"ל כלוה לישראל ואסור לשקול רבית וז"פ וברור. והנה הבעל עיטור לא הי' ת"י ושלחתי אחריו ובהחפזי לא ראיתי במה שנדפס לפנינו דבר מזה ויגעתי ומצאתי בבעה"ת שער מ"ו ח"ד שם מובא דברי הבעל עיטור באורך וכתב שם שאדרבא לדבריו דהמלוה הוא ישראל שפיר מקשינן ריבית לא לשקול אבל אם המלוה עכו"ם ל"ש לאקשויי ריבית לא לשקול אטו משום דקיבל שלא לתבע הערב לא יקבל ריבית ובחידושי אמרתי בזה דשיטת הבעל העיטור דאף באינו ערב שלוף דוץ כמו שהוא בדיני עכו"ם ג"כ אסור לשקול ריבית כל שיכול לתבוע הערב דהרי הוא נראה כריבית שהוא מקבל מיד הערב דעכ"פ יכול לתבעו ומכ"ש כשהי' ע"ק דיכול לתבעו תחלה אף שאינו ערב שלוף דוץ כמבואר בב"י בשם גדולי הפוסקים וא"כ שפיר פריך דהוא מפרש דמיירי שהמלוה הישראל קיבל לדון בדיני ישראל והיינו דהרי בישראל ועכו"ם שבאו לדין קי"ל דאם יכול לזכותו בדינינו מזכין ואם בדיניהם מזכין לו א"כ לכך כשקבל עליו לדון בדיני ישראל לא שיזכה בדיניהם ובדינינו אין הערב שלוף דוץ מותר וע"ז פריך דאדרבא כיון שקיבל עליו לדון בדיני ישראל והרי בדיני ישראל כל שיכול לתבוע הערב אסור לשקול ריבית דבשלמא כשלא קיבל עליו לדון בדיני ישראל מותר ליקח הריבית כל שאינו שלוף דוץ דבדיניהם כל שאינו שלוף דוץ לא אזיל בתר ערב אבל בדינינו ל"מ זאת כנלפענ"ד ע"ד הפלפול