שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ע״ג (ד׳)

ולפ"ז אתי שפיר דכל הטעם דאין מועיל בעכו"ם הוא משום שעכו"ם ל"מ לזכות בשביל הישראל אבל באמת בדרך קנין הי' רק שחסר הזכייה ולפ"ז בשכ"מ דהו"ל כמסור בידי הישראל שפיר זכי דבשלמא אם לא הי' מקרי קנין כלל ל"מ אמירת שכ"מ אבל כיון דהלואתי לפלוני הו"ל דרך קנין רק שבעכו"ם ניהו דרצה להקנות לו ע"י עכו"ם ל"מ הזכייה בשביל ישראל עכ"פ דרך הקנאה היא וכל דהו"ל כמסור א"צ שהעכו"ם יזכה בשבילו שוב מועיל וז"ב. ובזה יש ליישב קושיית הב"י על הרא"מ במ"ש הטעם דלא סמכה דעת דמקבל ותמה הב"י דל"ל סמיכת דעת המקבל ולפמ"ש א"ש דכל שלא סמך דעתו א"כ אי אפשר לחשבו שיהיה כמסור בידו ממש דהרי לא סמכה דעתו כלל ושוב לא מועיל דהו"ל מלתא דליתא בבריא וז"ב ודו"ק. ובזה מיושב היטב מ"ש הר"מ דיביטין דבשכ"מ מועיל להקנות דבר שאינו קצוב אף לשיטת הרמב"ם משא"כ בבריא ותמה המלמ"ל פ"ח מזכייה הלכה ב' דהא כל מלתא דליתא בבריא ליתא בשכ"מ והנני יוסיף להפליא דלא ראה דברי המרדכי הנ"ל דבלא סמכה דעתי' לא מועיל בשכ"מ ואין לך לא סמכא דעתא יותר מדבר שאינו קצוב לשיטת הרמב"ם והיא תימה רבתי ולפמ"ש אתי שפיר דהרי כבר נודע מ"ש הגידולי תרומה דהיכא דמכר דבר שכבר עלתה במצודה רק שלא ידע מה עלה דהו"ל דבר קצוב כיון שכבר נקצב רק שלא ידע ולפ"ז במתנת שכ"מ דהו"ל ככתובין וכמסורין א"כ כבר נקצב מה שנתן לו רק שלא נודע לנו א"כ לא מקרי דבר שאינו קצוב. ומעתה מיושב דלא שייך בזה כל דליתא בבריא דגם בבריא אם הי' כבר קצוב הי' מועיל ודוק היטב כי חריף הוא ועמוק ת"ל. ואגב אומר דלפענ"ד במעמד שלשתן לאחר שנתקן מעמ"ש שוב משועבד לו הנפקד או הלוה מדין מעמד שלשתן דהוא נתחייב להמלוה והמלוה נתחייב להשני ואין חילוק בין שלוה מקודם או אח"כ כמבואר בחו"מ סי' פ"ו והא דמעמד שלשתן היא הלכתא בלא טעמא היינו במה שנתקן דאם לא הי' שייך מעמד שלשתן לא היה קונה כלל ושוב לא הי' שייך מעמד שלשתן וכעין זה כתב הש"ך בחו"מ סי' קכ"ו סקל"ח ליישב קושית הריטב"א ע"ש. ובזה יש ליישב דברי הרמב"ן שהוכיח דמכירת שטרות דאורייתא דאי דרבנן הא ר"מ וחכמים פליגו בקדושין דף מ"ז אי מקודשת ולשון מקודשת משמע מה"ת ותמה הפ"י דהא פליגי שם במעמד שלשתן ומעמ"ש ודאי לא הוה רק דרבנן ואפ"ה קתני מקודשת ולפמ"ש אתי שפיר דלאחר שנתקן מעמד שלשתן שוב הוה החיוב מן התורה דמשועבד מדר"נ וז"ב ודוק. הדרן לדוכתא דעכ"פ דברי המרדכי נכונים דכאן הוה מלתא דאיתא בבריא ומטעם שכתבתי. והנה בהא דמבואר בסי' רנ"ג סי"ח דהאומר מנה סתם מנה טבוע דוקא קאמר ואינו מועיל קנין הקשה בקצה"ח מהא דאמרו בב"ב דף קנ"א ע"ב דמתנת שכ"מ במקצת בעי קנין ופריך הש"ס מהא דתנן תנו מנה לפלוני יתנו לאחר מיתה מאי לאו מנה דומיא דגט בלי קנין ע"ש והקשה דאף אם קנו מידו מאי הוה הא המטבע אינו נקנה בחליפין וע"כ דקנו מיני' מיירי אגב קרקע ואם כן מה קאמר דומיא דגט הא גם גבי גט מועיל אג"ק לשיטת רש"י בריש הזורק והניח בקושיא ובאמת שהיא תימה רבתי. והנה עפ"י האמור אתי שפיר דהרי התוס' הקשו גבי הלואתי לפלוני דאמאי לא נימא דכוון להודאה שזה מועיל בשכ"מ וכתבו דאין לפרש הלואתי לפלוני בלשון הודאה דהוא קנין קאמר והודאה לאו קנין הוא ע"ש ולפ"ז הא בתנו מנה לפלוני יש לומר דחייב לו וצוה לתת לו ועיין מחנה אפרים הלכות זכייה סי' ל"ח שהוכיח דלשון תנו כולל ג"כ חיוב ולפ"ז כל שכיון שחייב לו המנה א"כ היה מקרי הודאה ומועיל בשכ"מ וא"כ אם קנו מיני' הי' מועיל בשכ"מ מתורת הודאה וא"ל דמטבע אינו נקנה בחליפין דזה אינו דכל שהודה שוב נקנה בתורת הודאה והא דצריך קנין דאל"כ לא שייך דברי שכ"מ דמתנה במקצת בעי קנין ודוק. ובזה יש ליישב קושית הקצה"ח בהא דפריך הש"ס בגיטין דף י"ג מאי אריא צבורין כי אין צבורין נמי דהא דברי שכ"מ ככתובין וכמסורין דמי והקשה דהא אם אינו צבור ומונח יש לומר דכוון למנה דוקא והא לית לי' כמבואר בסעיף י"ט ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת כיון דמטבע אינו נקנה בחליפין א"כ בלא"ה ל"מ דברי שכ"מ דהא ליתא בברי וע"כ צ"ל דמתורת הודאה מועיל וכיון שהודה שחייב לו שוב אף שאין לו המנה חייב לתת לו שווי בעדו דבחוב לא שייך מנה טבוע דוקא ודוק ויש להאריך בזה בסוגיא דגיטין שם אלא שלא נפניתי כעת. והנה בשו"ת מהריב"ל ח"ד סי' כ"ה הקשה על שו"ת המיוחסות להרמב"ן סי' ס"ז שכתב דאם כתב בשטר וקנינא מיניה על כל מה דמפורש לעיל שיהיה מועיל לקנות גופה של קרקע ע"ש וע"ז הקשה דא"כ מה פריך בב"ב דף קמ"ז מלתא דליתא בבריא ליתא בשכ"מ והרי איתא בבריא היכא דהקנה בתחלה ובסוף ע"ש שחאריך ונפלאתי עליו דמה זו שאילה על הרמב"ן והרי כל טעמו של הרמב"ן הנ"ל דהו"ל כאלו הקנה הדירה לדור בו א"כ היה לו להקשות דהו"ל מלתא דאיתא בבריא כשיאמר בית לדור בו וע"כ דכמו שאמר לפנינו אין חל הקנין ואין לנו לחדש הקנין וכמ"ש הה"מ והבאתיו למעלה ומכ"ש בזה דנימא דאיתא בברי כשיקנה בתחלה ובסוף וע"כ כוון בקנין זה להקנות גוף הדירה והא זהו קנין חדש ואין לנו לחדש בלשון השכ"מ כמ"ש הה"מ וז"ב ופשוט ועיין בחו"מ סי' רי"ב בהג"ה ודוק ועיין בשו"ת הרא"ש כלל א' סי' ח' במ"ש דכל דליתא בבריא ליתא בשכ"מ ובמשנה למלך פכ"ט מהלכות מכירה הלכה ז' ודוק היטב במ"ש פה