ובגוף הקושיא דמה ראיה מקידושין נראה לפענ"ד דכיון דמיירי בחיטי קורדנייתא שעלה עליו מים וכיון דחטין שרי בלא נתבקעו ממש ואין בו רק איסור דרבנן א"כ בזה לא שייך לומר דאין בו שווי דאלו יבא אליהו ויאמר דלא נתחמץ עדיין הוא שוה ממון רק דרבנן אסרו כיון דקרוב להתבקע גזרו אטו נתבקעו ממש וא"כ שוב ע"כ מוכח דאיסור דרבנן חשוב כא"ב דאל"כ למה לא תתקדש דבעצמותו יש בו שווי ממון דבשלמא כשהיה חמץ נוקשה כל דרבנן אמרו שזה החמץ אסור שוב הוה כפסלתו מלכות אבל כאן באמת כשלא נתבקע מותר רק כל שהיא קרוב להתבקע גזרו רבנן עליו ועשאוהו כא"ב כיון שהולך לאיבוד א"כ שפיר מוכח מזה ודוק היטב.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ע״ב (ח׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
