עוד נראה לפענ"ד דבר חדש דא"ה מקרי דבר שאין מקפיד עליו בעה"ב דהא אסור להנות בו ולמכרו ולכך א"י לקדש בו ולפ"ז לפמ"ש הנוב"י במהד"ק חלק אהע"ז סי' נ"א דבעינן שלא יקפיד נגד שום אדם אבל כל שמקפיד נגד אחד לא מקרי דבר שאינו מקפיד ולפ"ז מכ"ש ביכול לקדש בהנאה שתתרפאי בו שוב הוה דבר המקפיד עליו אך ז"א דמכל מקום הוא א"י להקפיד דממ"נ אם הוא חולה שיש בו סכנה א"כ כל ישראל מצווים לרפאותו וא"כ מה לי בהקפדתו הא יכולין להוציא ממנו בע"כ ואם הוא חולה שאין בו סכנה שוב א"י להנות ולפ"ז באיסור דרבנן דאף חולה שאין בו סכנה יכול להנות שוב ל"ח דבר שאין מקפיד. ובלא"ה נראה לפענ"ד דדבר שאסור בהנאה והיא חולנית נראה לפענ"ד דא"י לקדשה דאף שהיא נהנית הא כופין על מדת סדום דזה נהנה וזה לא חסר פטור ולפי זה באיסור דרבנן שפיר יכול לקדש דהא היא יכולה להנות אף באין בה סכנה וע"ז לא יוכלו לכפות כ"כ והדבר צריך ביקור ועיין בא"מ שם שהאריך ג"כ בזה הענין והביא דברי הריטב"א הנ"ל ואין הזמן מסכים לעיין בזה.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ע״ב (ז׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.