שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ז׳ (ז׳)

זו"ז מה שהאריך בדברת בית אפרים והוא כתב עליו להשיג הנה לא אוכל לדון ע"ז שאין לי ספרו לעיין ומה שהאריך על דברת הכ"מ פ"י ממ"א הנה לפי שבנוי על סברת הבית אפרים וגוף הסברא כמו זר נחשב ואף לאחר הביאור שביאר מעלתו רק שלא אוכל לדון שלא בראיה מהספר ע"כ לא אאריך בזה. והנה ראיתי בתוך דברי מעלתו שהביא בשם חכם אחד שרצה לומר דבנ"ד לא שייך לומר דהילדה השניה לא בטלה בראשונה משום דלמא ממלך דאף אם ממלך לא תהיה חייבת דהא נתבטלה בהזקנה והנה לכאורה דבר חכמה אמר אבל אם נימא דהיתר בהיתר לא בטל א"כ עד עכשיו היתה מותרת ולא שייך ביטול ואח"כ כשחזר עליו לא שייך לומר דנתבטלה כעת דהו"ל כתחלת ביאתו לעולם בתערובות דעד שחזר בו היה היתר בהיתר דלא בטל והארכתי בזה בתשובה אחת דלכך היתר בהיתר לא בטל דעד עכשיו היו שניהם מותרים ולכשיעשה איסור הרי הוא בתערובות ולא שייך ביטול אבל לפמ"ש למעלה ממ"נ בטיל דעכ"פ הילדה הראשונה בהזקינה בטיל דהוה ספק איסור שמא ימלך ובודאי בטלה בהזקנה והשתא ודאי איסור מתבטל מכ"ש כשהוא ספק איסור וא"ל דמקרי היתר בהיתר דזה אינו וכמ"ש דאינו היתר ודאי דיוכל להיות שימלך ודוק היטב. גם מ"ש למעלה דחוזר וניעור האיסור והבאתי דברי התוס' בב"ק דף ס"ט. הנה אף כי שם מוזכר דבטל ברוב היינו דוקא שם דמה שגדל בהיתר הוא היתר ממש משא"כ כאן דגם ההיתר הי' בידו למלך וחשוב לאסור בכה"ג כל שחזר ונמלך הוא ודאי איסור למפרע כנלפענ"ד ברור גם גוף דבריו דהילדה השניה אינה בטילה אגב זקנה שרחוקה היניקה ממנה לא מסתבר לפענ"ד דמ"מ הזקינה ששרשה חזקה ותשלח פארותיה למרחוק גדול כחה יותר מהילדה השניה ותוכל להשפיע מיניקתה אף על הילדה השניה ודוק. ודרך אגב ארשום מה שהראה לי הרב מוה' אברהם קאמפף ני' דברי הר"ן בנדרים דף נ"ז במשנה ד"ה קונם במ"ש דל"ד לנודר מן התאנים דמותר בחילופיהן ובגידוליהן וע"ז הקשה דלמה יהי' מותר בגידולים כיון דהוא אסר עצמו בתאנים ואם כן כל תאנים שבעולם אסורין עליו ואף מה שיגדלו אח"כ. והשבתיו דמיירי באומר תאנים של אותה השנה וכעין מה דאמרו פירות שנה עלי ולכך גידולין מה שיגדלו אח"כ שפיר מותרין וז"פ: