שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ס״ד (ב׳)

אמנם נראה דהנה הרמב"ן ס"פ תזריע כתב דענין נגעי בגדים היא סימן באדם גדול שהשכינה מתדבקת בו תמיד וכשהשכינה מסתלקת ממנו מחמת איזה פגם שעשה והוא לא ידע ואשם ובא הנגע בבגדו לסימן סילוק השכינה כדי שיתן אל לבו שישוב ויפשפש במעשיו כדי שיתקן תיכף ע"ש דבריו הנעימים ועיין בבכור שור שבת דף קמ"ה מה שהאריך בזה. והנה ז"ש בשורה היא לכם שהיינו שכ"כ גדולים ובמעט חטא תיכף בא הסימן כדי שיחזרו בתשובה תיכף. ולפ"ז ז"ש יכול גזרה דהיינו מפני גדולתו ונשיאותו ע"כ במעט קט נכתם עונו כמשפט בגדי משי אשר במעט קט שיפול עליו איזה ענין נתקלקל ולזה השיב כתיב אם והיינו לכשיחטא ויותר מוטב שלא יחטא וז"ש מה"ת ומשני משום דאר"י דבשורה היא וז"ש באיוב כ"ג המיראתך יוכיחך יבא במשפט עמך הלא רעתך רבה והיינו לפי שאיוב אמר צדקתי ואל הסיר משפטי והיינו שע"י צדקתו נחשב שמץ מעט לעון וע"כ נענש וזה אמרו המיראתך יוכיחך היינו בשביל שאתה ירא מאד ע"כ יוכיחך ולזה אמר הלא רעתך רבה ודו"ק. ולכך אמר אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם שעי"ז עולה זדון ויאשם העם ודו"ק. והנה מ"ש לפני ד' תטהרו.