שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ס״ג (ב׳)

וראיתי בחידושי פנ"י בכתובות דף למ"ד בתוס' ד"ה זר שכתב בפשיטות דלענין מעילה מעידנא דקניא נתחייב במעילה כדמוכח במס' מעילה ולא ידעתי היכן מבואר זאת ועיין בהפלאה שם שכתב דלרבי דהזיד במעילה במיתה ודאי אינו חייב על הגבהה כמ"ש התוס' בפסחים דף ל"ג מיהו אף אם נימא דבמעילה חייב משעת הגבהה וע"כ דה"ט דנתכוין לקנות והרי מיירי בשוגג במעילה וא"כ איסורא לא ניחא ליה דלקני ושוב לא קני ע"ז הגבהה רק בשעת אכילה ועיין בפ"י בכתובות שם ובלא"ה משכחת לה דהגזבר אכלו דבזה ל"ש משעת הגבהה דהא גזבר לא יצא מרשותו ע"י הגבהה וא"כ לא נתחייב רק על אכילה ודו"ק. גם מ"ש דהטעינו חבירו אוכלין אינו חייב ז"א דאנן קי"ל דחייב ול"ד לידו ועקירת גופו כעקירת חפץ דמי וע"ש שני פירושים ברש"י ותוס' וא"ל דא"כ הו"ל הגבהה בפיו דז"א דעכ"פ בעת שהיה בפיו כ"ז שלא הניח לה חייב משום שבת וא"כ ל"ח הגבהה לקנות דא"כ גם בכתובות דף למ"ד מה מועיל כשתחבו לו לתוך פיו הא מ"מ מדאגבהה קניא וז"פ וברור. ומ"ש לפלפל בקידושין דף נ"ג בהא דאמרו אשה אינה מתקדשת המעות מהו שיצאו לחולין וע"ז הקשה דהא באמת בכל גזילה יקשה היאך קני ביאוש וש"ר דהא כ"מ דא"ר לא תעביד אי עביד ל"מ ואף בש"ר שייך זאת כמבואר בסוגיא דתמורה וע"כ משום דכל דהוה ש"ר ללוקח בהיתירא אתי לידי' ולפ"ז כאן דאם נימא דהמעות א"י לחולין כ"ז שאשה אינה מתקדשת א"כ שוב שייך כל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד דהא ע"י הקידושין בא המעילה וכל דנימא דא"י לחולין שוב אין האשה מתקדשת ושוב שייך כל מלתא דא"ר ל"ת דהא ל"ש בהיתירא אתי לידה.