שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ו׳ (ח׳)

אמנם לדעתי נראה דאף לשיטת הרמב"ם דבעי שיהיה הנפילה ברצון על האוכלין לא בעינן שיהיה רצון ממש על האוכל הלז רק דכל שנתלש ברצון ונפל על האוכל ברצון והאוכל השני שנאגד עמו עד"מ כמו כאן בלולב שנאגד עם האתרוג ויודע בבירור שבודאי יפול על האתרוג זה מקרי לרצון ודוקא כשאינו ברור שיפול על האוכל אף שבמקרה נפל על האוכל זה מקרי שלא לרצון משא"כ בזה וז"ב ועיין בהה"מ פ"ח מלולב ה"ב שפירש שמכשירה שע"י נטילתו בא לשומו במים עם הלולב ומכשירו ואין הכרע בדבריו ולפמ"ש אתי שפיר. והנה לכאורה לשיטת הרמב"ם ריש פי"א מט"א דבעי שיהיה רצון בעלים דוקא ולא שיהיה רצון אחרים ועכ"מ וא"כ לכאורה בתרומה דשל כהן הוא א"כ כשהוא ביד ישראל לא שייך שמכשירה אך באמת בעי שיהיה בו דין ממון ודין היתר אכילה וע"כ איירי שלקחו מיד הכהן כמ"ש רש"י או שהוא ביד כהן כמ"ש הר"ן וא"כ שוב ראוי ושייך רצון בעלים. ובזה יש ליישב קושית התוי"ט פי"א מפרה דשם פירש הרע"ב מפני שמפסידה ולא פירש כמ"ש הרמב"ם כאן שמכשירה משום דשם תנן סתם ושל תרומה ויכול להיות שאינו שלו וא"כ לא שייך הטעם שמכשירה ודוק היטב ובערב חנוכה א' מקץ תרי"ד מצאתי בספר מי נפתוח בפרפר נ"ד אות ד' ה' ו' הרבה דברים ממ"ש כאן לענין אתרוג ומ"ש שם לדחות יש לי להאריך ולא נפניתי כעת וד' ירחיב לי ויחלצני מצרות ועל מי מנוחות יושיבני.