שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ו׳ (ד׳)

וזהו לפענ"ד הענין דחבורי אוכלין כמאן דמפרת דמו והיינו דע"כ לא שייך הענין שלימות רק בדבר שאינו אוכל וכמו ידות הכלים וכל ענין שאינו עומד למאכל א"כ יותר טוב כל שהוא מחובר ביחד אבל מה שעומד לאכילה פשיטא דעומד שיתחתך ולא שייך לומר בזה ענין מחובר. ובזה יש לי לבאר דברי התוס' בחולין ע"ג במ"ש בד"ה חיבורי אוכלין שהקשו מהא דתנן חישב עליו ואח"כ חתכו טימא ופריך טומאת בית הסתרים הוא ולמה לא אמרו דחבורי אוכלין הוא וכתבו דע"כ לא אמרינן בחבורי אוכלין דהוה כמפרתי רק בדבר דעומד לקצוץ כמו הכא דאבר אסור והשאר מותר וכן בס"פ כיצד צולין גבי אבר שיצא מקצתו דמה שיצא אסור ומה שבפנים מותר אבל גבי אבר מן החי דהכל אסור ואין עומד לחתוך לא אמרינן כמאן דמפרת דמי לא תידוק מינה דכל שאין הכל אסור חשוב מפרת רק דהעיקר תלוי אם עומד לחיתוך ואולי גם כוונת התוס' דכל שהכל אסור א"כ כלו אינו עומד לאכילה כעת וממילא שוב עדיף יותר כל שהוא שלם ולא הוה כמפרת אבל כל שעומד לאכילה א"כ אדרבא כל שיעמוד שלם יגע באיסור ובודאי יחתוך אותו ועכ"פ גוף הסברא נכונה לפענ"ד דכל שהוא עומד לאכילה לא מקרי שלם דאין האוכל נעשה להיות שלם. והנה לכאורה קשה לרבינא דס"ל דאוכלין כמפרתי דמי א"כ איך אמרו בזבחים דף ק"ה דחבורי אוכלין ע"י משקין חיבור לטומאה קלה ואינו חיבור לטומאה חמורה ואמאי יהיה מקרי חיבור לטומאה קלה והא חבורי אוכלין כמאן דמפרתי דמי ואף אם נימא כמ"ש התוס' דכל שהכל אסור ל"ש לומר דהוה כמפרת הא זה דוקא בדבר שהוא ביחד בעצמותו שייך לומר דאינו עומד לחתוך אבל כאן שהיו שני חצאי זיתי נבלה בפ"ע וחברו ע"י משקין מה"ת לומר דהוה חיבור ואף אם תדחוק לומר דכל שהוא אסור ירצה לחברם הוי חיבור אכתי קשה בהא דאמרו במנחות דף כ"ד צירוף כלי וחיבור מים וע"ש ברש"י ותוס' וקשה הא שם בודאי עומד לחלוק ואמאי יצטרפו וצ"ע וע"כ דלא קיי"ל כהך דרבינא ואולי מכאן יצא לו לרבינו דגם באוכלין אמרינן דהוה חיבור ודוק. שוב ראיתי בתוס' מנחות דף כ"ד ע"ב ד"ה כי שכתבו דרבינא לא קאמר כמאן דמפרתי רק בעומד לחתוך ע"ש הנה לא כתבו כלל משום איסור רק דאוכל הוה ממילא עומד לחתוך וכמ"ש ועיין משנה למלך פכ"ג מכלים ה"ט ועיין חולין קי"ח גבי הא דבעי אי יש יד לפחות מכזית ע"ש ברש"י ותוס' וקשה ג"כ הא אוכלין כמאן דמפרת דמי וצ"ע בכ"ז ועיין בתוס' נזיר דף נו"ן ע"ב ד"ה ח"ש שכתבו דחבורי אדם הוה חיבור באוכלין ע"ש ולא הזכירו כלל הך דתוספתא שהביאו בעצמם בתוס' זבחים שם ועיין בחידושי פנים מאירות בזבחים שם וצע"ג