שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ו׳ (י״א)

ודרך אגב אבאר במה דאמרו בשבת ט"ו והאיכא הבוצר לגת שמאי אומר הוכשר והלל אומר לא הוכשר ובדף י"ז אמרו שם אמר הלל לשמאי מפני מה בוצרין בטהרה ואין מוסקין בטהרה א"ל אם תקניטני גוזרני טומאה אף על המסיקה והוא תימה מה לשון אומרת אם תקניטני דממ"נ אם צריך טהרה למה לא גזרו והנראה בזה דהנה אח"כ אמרו מ"ט אר"ז אר"ח גזירה שמא יבצרנו בקופות טמאות הניחא למ"ד כלי טמא חושב משקין שפיר אלא למ"ד אין כלי טמא חושב משקין מאי איכא למימר וכתב רש"י דלא ידע היכא. אמנם התוס' כתבו דהוא בתוספתא פ"ב דמכשירין מ"ד דנחלקו ר"מ ור"י וכ"כ הר"ש פ"ד ממכשירין מ"ה שם ובאמת צ"ע דבתוס' ובר"ש מבואר יותר דמ"ד כלי טמא חושב משקה היינו ר"מ דבטמאה הכל מודים דהרי זה בכי יותן אבל לר"י דאמר דנחלקו ב"ש וב"ה וב"ה סברי דאף בטמאה אינו בכי יותן והרי כאן באמת נחלקו שמאי והלל וצ"ל דהכונה דצ"ל בכי יותן דהיינו דניחא לי' וכל דלא ניחא לי' לא חיישינן וא"כ כל דלא ניחא ליה ואזיל לאיבוד בודאי אינו טמא ואם כן מ"ט דשמאי. והנה התוס' בד"ה גוזרני כתבו דלכך במסיקה טהור דלא שייך גזירה משום קופות מזופפות משום דמוהל היוצא מהם לא חשיב משקה וכן לא שייך משום נושכות ולפ"ז אם נימא משום קופות טמאות וכמ"ד כלי חושב משקה שפיר מקשה הלל לשמאי מפני מה בוצרין בטהרה ואין מוסקין בטהרה דלר"מ הכל מודים דכלי חושב משקה ואם כן גם במסיקה טמא וע"ז אמר אם תקניטני גוזרני טומאה אף על המסיקה והיינו שאומר הטעם משום כלי חושב משקה ואז גם מסיקה טמא וז"ב ונכון. ובזה נראה לפענ"ד ליישב מה שראיתי קושיא בספרי המתחכמים שהקשו על הא דאמרו בפסחים דף ג' חד אמר מפני מה בוצרין בטהרה ואין מוסקין בטהרה וחד אמר ומוסקין בטומאה ואמר הלל מובטחני שמורה הוראה בישראל ופירש הר"ן דשיבח לאותו שאומר ומוסקין בטומאה שזה לשון קצרה וע"ז הקשו דהא הלל בעצמו אמר ואין מוסקין בטהרה והיא קושיא גדולה ולפמ"ש יש ליישב דהנה הלל פריך לפי מה דס"ד דהטעם הוא משום כלים טמאים וכמ"ד כלי חושב משקה ולכך פריך גם במסיקה נמי וכמ"ש והנה הך דכלי חושב משקה פירש"י דאתיא טומאת כלי והמחשבה כאחת דהכשר והטומאה בא כאחת ע"ש ולפ"ז לא שייך לומר ומוסקין בטומאה דהרי המסיקה טרם שבא לכלי לא נטמא רק דע"י הכלי בא המחשבה והכשר כאחת ולא שייך ומוסקין בטומאה ויתכן יותר לומר דאין מוסקין בטהרה דעכ"פ טהור בודאי אינו אבל לפי המסקנא דגזרו משום כלים מזופפות או נושכות דלא שייך זאת במסיקה וא"כ מוסקין בטומאה ושוב יתכן יותר ומוסקין בטומאה דהוא לשון קצרה. והנה בהך דכלי חושב משקה וגוף הגזרה דאמרו מ"ט והיינו דלא ניחא ליה הקשה באבני מלואים ח"ב סי' כ' דהרשב"ם כתב בב"ב דף צ"ז דביין לא בעי ניחותא והוא תימה רבה ולפענ"ד נראה דיש חילוק בין דלא ניחא לי' ובין דלא בעי ניחותא דהנה לא בעי ניחותא היינו בסתם שלא נתכוין בזה י"ל דיין לא בעי מחשבה והחשיבות של יין ושאר משקין לפירוש התוס' ג"כ כן דלא בעי מחשבה וניחותא אבל כאן הוא להיפך שלא ניחא ליה בזה שיוצא לאיבוד בזה אדרבא ביין יותר גרע ממים דיין ודאי לא ניחא ליה שילך לאיבוד ובודאי אינו מכשיר ודוק ובזה יש ליישב מה שאמרו בע"ז פרק שני והדברניות ולשני הפירושים הרי התוס' כתבו דלרשב"ם כל המשקים לבד מים לא בעי ניחותא ולפמ"ש אתי שפיר. והנה במ"ש המלמ"ל פ"ד מט"א ה"ג דכל דלא נעשה גוף אחד לא מצטרפי לשיטת התוס' ובאמת שכ"כ התוס' אבל לכאורה תמוה מהא דמבואר בעדיות פ"ג מ"ב אוכל פרוד אינו מצטרף דברי ר' דוסא בן הרכינס וחכמים אומרים מצטרף הרי דלחכמים מצטרף וכן הוא בפ"ח דטהרות משנה ח' ר' דוסא אומר אוכל פרוד אינו מצטרף ומשמע דחכמים ס"ל דמצטרף וע"ש בר"ש ורמב"ם ובתוי"ט שנסתפקו אי גרס פרוד בדל"ת או ברי"ש וצ"ע שכלם לא הביאו הך דר' דוסא בעדיות שאזל לשיטתיה ופרוד בדל"ת גרסינן ועכ"פ מבואר דלחכמים טמא ומצטרף. הן אמת דגוף הדבר תמוה דאם נימא דלרבנן מצטרף יקשה מהך דאמרו בפסחים וחגיגה דר"ע העיד על הלבונה וקטרת דהכלי מצרף ויליף מכף אחת ולמה לי קרא הלא לחכמים מצטרף בלא"ה ואפילו לתרומה ולדבר זה העירני הרב החריף מוה' מאיר בראם ני' ובשלמא לפירוש הראב"ד דקאי ע"י משקה ניחא אבל לפירוש הרמב"ם והרע"ב דאף בלא משקה קשה. ובאמת דברי חכמים בעדיות ציין העין משפט בפ"ד מט"א ולא מצאתי ואדרבא בה"ג שם כתב המלמ"ל דכל שלא נעשה גוף אחד ל"מ להתוס' אף שנוגעים אמנם יגעתי ומצאתי שהרמב"ם מביא משנה זו בפ"ו מט"א הי"ז ושם מבואר דבעינן שיקבצם ויעשם גוש אחד ועיין ראב"ד וכ"מ שם וא"כ לק"מ דדוקא דאם קבצם ונעשו גוש אחד הוא דמצטרף. ובזה אתי שפיר הא דמבואר בפ"ג דטהרות משנה ב' דאם היו פרודין אפילו הן סאה טהורין והרי לחכמים מצטרף. ולפמ"ש שם מיירי בלא קבצם לעשות גוש אחד ועיין בפ"ב דטבול יום משנה ה' מעשה קדרה וקטניות בזמן שהם פרודים אינו חיבור והיינו לפי שלא קבצם ועשה אותם גוש אחד כמ"ש בהדיא בפ"ו הנ"ל דבמעשה קדרה וקטניות אינן מצטרפות ובזה יתיישב הרבה דברים ועיין בלב אריה ובחולין דף קי"ח בתוס' ד"ה אין יד מה שהקשה שם ולפמ"ש א"ש הכל ועיין רש"י פסחים ל"ג ע"ב ד"ה קסבר ובטורי אבן בחגיגה דף כ' ודוק היטב בכל מ"ש ובמ"ש נסתר ראית התוס' חדשים בעדיות דוק ותמצא: