שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ב׳ (י״ב)

והנה לענין קלוטה במקום שהונחה לכאורה רציתי לומר דבר חדש דבזה לא שייך לומר אגד יד שמי' אגד דהא כל שהקלוטה כמי שהונחה שוב לא שייך לומר דאגד יד שמי' אגד דבשלמא כשאין קלוטה כמי שהונחה שייך לומר דהיד בתר הגוף גריר דהוא חלק מחלק הגוף אבל כל דאמרינן דהקלוטה כמי שהונחה א"כ הרי הוה כמונח על הארץ ולא שייך אגד יד. אמנם באמת מדברי התוס' לא משמע כן שהרי כתבו בדף ד' בד"ה אבל למטה מעשרה דכשהחפץ שידו של עני או של בעה"ב לא שייך קלוטה דהא כשנותן בעה"ב לתוך ידו והוציא לא מחייב. והנה החריף הנ"ל רצה לפרש דברי התוס' דלכך לא הוה קלוטה כשהוא בתוך ידו משום דאגד יד שמי' אגד ולא שייך כמי שהונחה ואני השבתי להיפך דאדרבא נימא כמו שהונחה ושוב לא הוה אגד יד בגוף דכמו שמונח בארץ הוא אך לפענ"ד סברת התוס' דדוקא כשהוא באויר הרקיע כזורק מרה"י לרה"ר ורה"ר באמצע שהוא מעצמו באויר שייך לומר דאויר הוא כמונח בארץ אבל כשהוא ביד היד מפסיק והיד אינו מונח בארץ והא דמייתי הש"ס ראיה מר"ע היא רק דלא בעי הנחה במקום ד' על ד' כמו התם שמונח באויר ואינו תופס מקום ד' על ד' ואפ"ה חשוב הנחה ה"ה כאן. ובזה נלפענ"ד ליישב סתירת דברי התוס' שהקשיתי למעלה דבדף צ"ב כתבו דלר"ע דקלוטה כמי שהונחה א"כ למעלה מג' הוה כלמטה הרי דשייך קלוטה כמי שהונחה אף ביד ולפמ"ש אתי שפיר דעיקר קושייתם דהרי שם כל ההבדל שבין למעלה מג' ובין למטה הוא משום דלא נח דלא מקרי הנחה כל שהוא למעלה מג' ולפ"ז שפיר הקשו דלר"ע דחשיב קלוטה כהנחה אף שבודאי אינו דרך הנחה מכ"ש כשהוא ביד למעלה מג' דמונח יותר טוב וע"ז כתבו דרבה סבר אגד גוף שמיה אגד וא"כ י"ל דלדידיה לא ס"ל לחלק בין למעלה מג' בין למטה ול"ק קושית הש"ס כלל וא"כ שוב יש לומר דס"ל דלא שייך קלוטה כמי שהונחה כל שהוא ביד אח"כ חדשו דלמעלה מג' לא שייך כלל קלוטה כמי שהונחה משום דשמיה אגד א"כ אי אפשר לומר דהוה כמי שמונח בארץ דהא אגיד בגוף לא שייך קלוטה כמי שהונחה. אמנם האמת אגיד שיותר מסתבר כמ"ש החכם הנ"ל דסברת התוס' בדף ד' דלא שייך קלוטה כמי שהונחה כל שהוא אגוד בגוף וזהו אם נימא דאגד הגוף שמי' אגד אבל אם לא שמי' אגד לא שייך זאת ולכך בדף צ"ב דס"ל דלא שמי' אגד שפיר הקשו דנימא קלוטה כמי שהונחה וע"ז מחלקו דהוא ס"ל דשמיה אגד או דלמעלה מג' ודאי שמי' אגד דידו בתר גופו גריר וכן נכון. אמנם מה דק"ל על דברי התוס' בשבת דף ד' דביד לא שייך קלוטה כמי שהונחה מהא דאמרו בזבחים דף צ"ג דר"ע דס"ל בפרה משנה ה' דהיה עומד חוץ לתנור ופשט ידיו לחלון ונטל את הלגין והעבירו ע"ג התנור דר"ע מטמא משום דקלוטה כמי שהונחה בתנור שהוא טמא והרי שם העבירו ביד ולא שייך קלוטה כמי שהונחה ועיין ברמב"ם ורע"ב בפירוש המשניות שם ול"מ לפירושי בדברי התוספות דמשום דביד ל"ש כמו שהונחה דהרי היד הוא בת תנועה ולא הוה כהונח א"כ קשה שם אלא אף לפי פירוש החכם הנ"ל משום דאגד יד שמי' אגד ולכך לא הוה קלוטה כמי שהונחה א"כ גם כאן הרי הוא עומד חוץ לתנור והעבירו ע"ג תנור לא שייך קלוטה ואף אם נימא דלמטה מג' מיירי אכתי קשה דבכלי בודאי שמי' אגד למה דאיפוך דביד חייב בכלי פטור וא"כ איך הוה קלוטה כמו שהונחה וצע"ג