שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ו׳ (י׳)

ובזה יתיישב מה דקשיא לי דהרי רבנן מקשי מכיון שנגע טמאהו והיינו קודם אכילה הי' טומאת בשר קודם לטומאת הגוף ובכה"ג לא חל טומאת הגוף על טומאת בשר ולפ"ז ניהו דאיסורו חושבו מכל מקום טומאת בשר קודם ועכ"פ ב"א מקרי ושפיר חל וע"כ צ"ל דשם טומאה אחת היא וחל טומאת בשר קודם (וכעין זה כתב הראש יוסף בחולין לענין גה"נ של נבלה או קדשים) ומ"ש מעלתו דריה"ג לשיטתו דאיסור דרבנן מחשיב ליה כאיסור תורה דהרי ס"ל לריה"ג בסוטה מ"ד דחוזר בעבירה דרבנן מעורכי מלחמה ולפ"ז כל שמקבל טומאה מדרבנן עכ"פ שוב בא טומאת בשר ופרכו רבנן רק לשיטת ריה"ג. הנה דבר זה מביא לידי גיחוך דשם שאני כמ"ש המלמ"ל פ"א מנערה הלכה ה' דכל דכתבה התורה סתם גם איסור דרבנן מקרי איסור והביא הך דחוזר מעבירות שבידו ואני כתבתי בגליון שם דהדבר מבואר ביומא דף ע"ד אמר קרא אם לא יגיד אף דמשחק בקוביא אינו רק דרבנן אפ"ה הוה בכלל לא יגיד ועיין שו"ת אא"ז הח"ץ ז"ל סימן ק"נ מ"ש בענין זה ועיין תוס' זבחים דף קי"ג ד"ה חוץ ובצ"ק שם ודוק היטב ובאמת המלמ"ל פ"ז מתרומות האריך אי טומאה מדרבנן מקרי טומאה דאורייתא לענין שיהיה מקרי מחולל ועומד ולדבריו יתיישב קושית היע"ד ושם כיון דכתוב סתם ולא יחללו גם דרבנן מקרי חילול ודוק ונזכרתי שבמלא רועים כתב כדבריך ואני קורא אחריך מלא רועים אבל לא זכר דברי המשנה למלך בזה