וכעת נ"ל דמיירי שהעדים אומרים שנתנו לה דינר כמו ששלח והאשה אומרת שלא קבלה רק פרוטה והמשלח תובע היתרון וא"כ ל"ש כל כך מגו דאי בעו אמרי אהדרינהו היתרון להמשלח דלמה עשו כן ולא נתנו לה כפי אשר שלח וא"כ מגו גרוע הוא ולכך אמר ר' אבין דאינם נאמנים וע"ז אמר ר' יוסי מכיון שהאמינתו תורה היינו לפי שעל גוף הקידושין בודאי נאמנים שהרי האשה מודה שנתקדשה ונתרצית בפרוטה והתורה אמרה עפ"י שנים עדים דאין דבר שבערוה פחות משנים ואפילו שניהם מודים וע"כ האמינתם התורה לענין גוף הקידושין ממילא נאמנים ג"כ שנתנו לה כל הדינר והרי בזה הענין האמינם התורה כנלפענ"ד דבר חדש ואף לאחר שתקנו שבועת היסת מ"מ אינו מקרי עד הצריך שבועה דהשבועה אינה אלא בד"מ מה שזה תובע היתרון אבל בגוף הקידושין נאמנים שהרי האשה מודה שקבלה קידושין והעדים מודים שנתנו לה קידושין והמשלח אומר ששלחם לתת קידושין וכיון שנאמנים על גוף הקידושין וע"כ דיש להם נאמנות לזה ממילא נאמנים ג"כ לגבי היתרון כנלפענ"ד:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן נ״ג (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.