שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ה׳ (ח׳)

והנה בשיטה מקובצת הביא בשם רבינו אפרים ז"ל שפירש כגון שתחב לו חבירו תרומה שלו שלא הגיעה עדיין ליד כהן ותנן האוכל תרומה במזיד משלם את הקרן והיינו אף דמה"ת אינו חייב רק בשוגג רבנן קנסו גם המזיד שישלם הקרן לכך זה שתחב אינו חייב בתשלומין דהוא לא עבד איסורא וזה שאכל משלם דעבד איסורא וקנסו רבנן ע"ש והקשה אחד מהתלמידים דהא המזיק מתנות כהונה פטור וא"כ אמאי מתחייב כשאכל קודם שבא התרומה ליד כהן. ולכאורה הוא תימה גדולה שכן מבואר בהדיא בחולין דף קל"א לענין תרומה בעצמה ודוחק לאוקמי בבא ליד כהן בטבליו דא"כ הוי תרומת כהן. והשבתי בזה תיכף כמו רגע דהרי באמת כל דמשתרשי חייב והקשו בתוס' א"כ האוכל מתנות לתחייב דקא משתרשי וכתב הר"ן דכל שאוכל ומפקיע בעצמו המצוה פטור אף דמשתרשי ושאני אנס המלך גרנו דהוא לא הפקיע רק שהמלך אנס גרנו ולכך כל דמשתרשי חייב ע"ש וכן קי"ל ביו"ד סי' ס"א ולפ"ז כאן שתחב לו חבירו שוב לא רצה להפקיע המתנות כהונה והוי כאנס המלך גרנו וחייב כל דמשתרשי. ובזה מיושב היטב מה דאמר אי דמצי לאהדורי נהדר ואי דלא מצי לאהדורי אמאי חייב והקשו בתוס' דלוקמא כגון שתחב ברצונו ולפמ"ש אתי שפיר דאם תחב מרצונו א"כ הפקיע המצוה בידים ושוב פטור ודוק וזהו דפריך אי דמצי לאהדורי נהדר והיינו דשוב פטור מטעם דמזיק מתנות כהונה דלא שייך לומר דלא רצה להפקיע דז"א דהא רצה להפקיע דהא היה יכול לאהדורי. ובזה ניחא הא דכתב דהתוחב פטור כיון דלא עביד איסורא והיינו אף שתחב לו והוא גרם האיסור ורק דכל דהוא תחב פטור מטעם מזיק מתנות כהונה דפטור ועל חיוב המיתה בודאי פטור משום דהוא לא אכל ולא מצינו זה נהנה וזה מתחייב אך גוף הפירוש של רבינו אפרים צ"ע דלאיזה צורך פירש כן ואולי קשיא ליה למה לא יתחייב התוחב לשלם שהרי הוא הפסיד התרומה בידים והוה כמשליכה לנהר וא"כ כל שחייב התוחב פשיטא דא"צ הנתחב לשלם דשני תשלומין לא משלם וע"ז אמר דהוא מיירי בתרומה שלא הגיע ליד כהן וא"כ זה התוחב פטור דהו"ל מזיק מתנות כהונה דפטור והנתחב חייב כנלפענ"ד והוא נחמד ונעים ת"ל.