שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ה׳ (ד׳)

והנה בהא דאמרו בכתובות דף ל' ע"ב ואי דלא מצי לאהדורי אמאי חייב ופירשו התוס' דאמאי חייב ממון הרי הוא לא גזלו ואהנאתו לא מחייב דאף דאמרינן גזל ולא נתייאשו הבעלים ובא אחר ואכלו רצה מזה גובה רצה מזה גובה היינו דוקא כל שישנו לדבר הגזול בעולם ושאל אותי החריף המשכיל השנון מוה' מרדכי מיזיש ני' דא"צ לזה שהרי מבואר בחו"מ סי' שמ"ח ס"ו דמי שגנב והגביהה הגנב ובא אחר וסייעו להוליכה משם פטור זה השני וכתב הרא"ש הטעם הובא בסמ"ע שם דלא שייך לומר רצה מזה גובה רצה מזה גובה רק כשהשני גזלה מהראשון אבל כאן הראשון קנה בהגבהה וזה סייע לו לא שייך רצה מזה גובה רצה מזה גובה ולפ"ז כאן דזה שתחב לו קנאו בהגבהה ותחב לחבירו א"כ אמאי לא יפטור אדרבא זה עיקר הגזלן דקנאו בהגבהה והשני שאכלו אינו רק מסייע בהקנין ולמה יפטר זה שתחב לו הא הוא עשה הקנין בהגבהה ולא הי' צריך התוס' לחלק באופן אחר. והנני יוסיף דגם למה דמקשה סוף סוף כיון דלעסי' קניא ג"כ קשה דלמה יתחייב השני הא עיקר עשה הראשון וזה השני אינו רק כמסייע אך נראה דלפמ"ש הסמ"ע בס"ק י"ח בסי' שמ"ח שם לחלק דע"כ לא פטר הרא"ש להמסייע רק כשסייע בהוצאתו ואח"כ בא הגנב ונטל מידו אבל כאן ששמעון החזיר הגניבה לגנב חייב דהי' לו להחזיר להנגנב ומשום השבת אבידה לבעלים נגעו ביה ולפ"ז כל שלעסו והי' יכול להחזירו שוב הו"ל כגנב ג"כ דהי' לו להחזירו ומסייע כזה יש בו ממש וחייב. ובזה נראה לפענ"ד ליישב דברי התוספת שכתבו דבכה"ג שהוא במקום דאבוד מכל העולם דלא אפשר לאהדורי אין לו על השני כלום והוא תימה דמ"מ מה סברא היא זו הא השני ג"כ גזלה ולפמ"ש אתי שפיר דהא באמת הוא לא הגביהו ורק שסייע ומסייע אין בו ממש רק שעשה מעשה שלא להחזירו לבעלים ומתורת השבה אבידה לבעלים נגעו בה וכמ"ש הסמ"ע ולפ"ז הא אמרו בב"מ דף כ"ב דאבידה ששטפה נהר היא מותרת דבעינן מי שאבודה ממנו ומצויה לכל העולם משא"כ בזה שאבודה מכל העולם ולפ"ז כיון שתחב לו והיא אבודה מכל העולם א"כ אינו רק מסייע לו בלבד ובכה"ג אין בו משום השבת אבדה וע"ז פריך כיון דיכול לאהדורה שוב אינו אבודה מכל אדם דעדיין הוא בעולם וע"ז משני כגון שתחב לו בבית הבליעה ואינו יכול לאהדורה רק ע"י הדחק. ובזה מיושב היטב קו' התוס' דעכ"פ שלא בפניו מחזי חזי ושוב יכול לאהדורה ולפמ"ש אתי שפיר דעכ"פ אבודה מכל אדם בודאי מקרי כל שא"י לאהדורי אלא על ידי הרחק ובכה"ג מה שלא נדחק לאהדורי שלא בפני אדם זה עכ"פ לא נקרא השבת אבידה לבעלים דהא אבודה מכל אדם שכבר נמאס דאם יראה שמהדר שוב לא חזי ונמאס ודוק היטב כי נעים ונחמד הוא ולפמ"ש הש"ך סימן שצ"ו דכל שהגביהה ע"מ לאבדה לא מקרי הגבהה א"כ כיון שזה הגביהה ותחבה לחבירו א"כ הוה כהגבהה ע"מ לאבדה דלא מקרי הגבהה ודוק