שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ה׳ (י׳)

והנה בשנת תרכ"ו י"ז למב"י ג' תזריע הי' אצלי האברך הרב החריף מוה' בנימין ווייס האבד"ק קנעניטש והקשה בהא דפריך מדאגבהה קניא ולמה לא מוקי באכל חצי פרוטה דתרומה אינו חייב רק על הפרוטה ואכל חצי זית והקיאו וחזר ואכלו דקי"ל דהרי נהנה גרונו בכזית כדאמרו ס"פ גיד הנשה וא"כ בשעת הגבהה לא קנה דהי' חצי פרוטה ואינו חייב ורק בשעה שחזר ואכלו נתחייב ושוב הו"ל קלב"מ. והנה זה טעות דא"כ שוב אינו חייב בתשלומין כלל אף אם לא הי' קלב"מ דחצי פרוטה אינו חייב ממון בתרומה עד שיאכל שוה פרוטה וניהו שחזר ואכלו ונתחייב שנהנה גרונו בכזית אבל סוף סוף אינו ממון עד שיאכל שו"פ ותדע דאם כן בכל חצי פרוטה יהיה מתחייב ממון דהרי יכול להקיאו ולחזור ולאכלו וע"כ דמכל מקום אין בו שו"פ וז"פ וברור. והנה לכאורה קשה מה פריך מדאגבי' קניא מתחייב בנפשו לא הוה עד דאכיל ליה ודלמא מיירי באכל תרומה שלא בא ליד כהן וא"כ לא מתחייב כשמגביה דהא הוה ממון שאין לו תובעין ורק כשאכלו ונהנה הו"ל משתרשי לי' וחייב ואז בא כאחד ועיין חולין דף קל"א דבמשתרשי ליה חייב אך באמת זה אינו דהרי התוס' הקשו שם דאם כן אוכל תרומה משתרשי ליה שכן נהנה וכתבו דיכול לומר דהיה מתענה ועיין קצה"ח סי' רמ"ו שביאר דכל דהוה ממון שאין לו תובעין בזה אינו חייב על גוף ההיזק רק על מה שנהנה ובזה יכול לומר הייתי מתענה ולפ"ז כאן שוב לא שייך חיוב ממון כלל דיכול לומר הייתי מתענה ובלא"ה יש לומר כיון דלצאת ידי שמים חייב במזיק מתנות כהונה כדאמרו בחולין שם ובזה לא שייך קלב"מ דגם קלב"מ חייב לצאת ידי שמים. איברא דלפמ"ש בצל"ח בפסחים כ"ט באורך דלרנבה"ק דפטור אף ממיתה בידי שמים שאין הב"ד מחייבין ואפ"ה פוטר שוב אף קלב"מ שייך אף שחייב לצי"ש מכל מקום אין יכול לחייבו ושוב ע"כ אי אפשר לומר דמיירי בכה"ג ושפיר פריך ודוק היטב: