שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן מ״ד (ב׳)

ראיתי בכתבי אא"ז הרב הגדול צדיק וישר מוה' דוב בעריש זלה"ה היילפרין שמסר לי כבוד אבי מורי הרב הגאון ני' בעת היותי בבערזאן בקיץ שנת תד"ר במ"ש להקשות במ"ש התה"ד סי' ק"ע וכן קי"ל להלכה בש"ע יו"ד סי' ס"ט סי"ד דבשר ששהה ג' ימים בלא מליחה בטל ברוב ולא חשוב דבר שיש לו מתירין לצלי כיון דלצלי לא נאסר מעולם ועל זה הקשה הרב אא"ז ז"ל מהא דכתב הר"ן בנדרים דף נ"ב דלכך בשאלה מים ומלח הוה כרגלי שתיהן ולא בטל דהוה דבר שיש לו מתירין אף דהוה מין בשאינו מינו משום דשאני כל דבר שיש לו מתירין שאינו מותר רק לאחר זמן אבל כאן גם עכשיו הוא מותר כרגלי שתיהן ושייך דבר שיש לו מתירין אף בשאינו מינו וע"ז הקשה דהא כרגלי שתיהן לא נאסר מעולם ולא שייך דבר שיש לו מתירין דלטעם דעד שתאכלנו באיסור תאכלנו בהיתר שפיר כתב התה"ד דכל דלזה לא נאסר מעולם לא שייך לומר דתוכל לאכלו צלי דהא מ"מ בבישול דנאסר לא תוכל לאכלו וא"כ ממנ"פ בטל דאם רוצה לאכלו צלי ל"צ לביטול כלל ואם אוכלו בבישול שוב אין לו בית מנוס לאוכלו בלי ביטול אבל לטעם הר"ן בנדרים שם דיותר נתקרב לההיתר מלאיסור א"כ גם בהך דתה"ד הא מכל מקום כיון שיש לו היתר לצלי א"כ נתקרב טפי להיתר מלאיסור ומהראוי לומר דלא בטל ולכך התה"ד דלא אזיל בשיטת הר"ן ותדע שהרי הקשה על הרי"ף בפת שאפאה עם הצלי מהך דר"א ביבמות פ"ב דאמר אי לכהן משרי שרי והרי הר"ן ביאר שם דל"ק מזה ע"ש וע"כ דלא ס"ל כסברת הר"ן הנ"ל וא"כ ל"ק מהרי"ף.