שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן מ״ג (ב׳)

יקרתו הגיעני לנכון וע"ד אשר שאל בהא דהביא הטור והמחבר סעיף יו"ד כתם על בגד צבוע אינו מטמא לפיכך תלבוש בגדי צבעונין והדג"מ האריך שלא לסמוך ע"ז ואני כתבתי בהגהותיי יד שאול דלפי דברי הר"ן דכל דבר שאינו מקבל טומאה אינו מקבל כתמים א"כ כיון דבגד צבוע אינו מקבל טומאה ליכא לטמא האשה. וע"ז האריך מעלת"כ דבגד צבוע אינו מקבל טומאה היינו רק טומאת נגעים אבל שאר טומאות מטמא א"כ מטמא ג"כ משום כתמים הנה ידע מעלת"כ מה שכתבתי בהגהות היא קיצור ממה שכתבתי בזה בתשובה ושם בארתי זאת דכל שאינו מקבל טומאת נגעים מטעם דבגד צמר או פשתים כתוב אינו מקבל כתמים והארכתי בפלפול רב אך לפי שלא ידעתי כעת מקומו וכעת אני טרוד ליסע לדרך וגם בשבוע הבע"ל אולי אסע לק' קראקא באיזה עסק ע"כ לא חפצתי לעכב תשובתי וגם בדברי שאלתו שאשה אינה יכולה לטהר לבעלה אינה שייך זאת דמ"ש להקל בכתם על בגד צבוע היינו מה שנוגע לדיני כתמים וכתמים דרבנן דהם אמרו והם אמרו אבל בשבעה ימי ספירה דאחר תטהר אמר רחמנא שלא יהי' טומאה מפסקת ביניהם פשיטא דזה מקרי הפסק ואין צריכין שלא יהי' טומאה מפסקת וגם בספירת נקיים עכ"פ לא הוי בדיקה. ובזה יפה כתב מעלת"כ ובזה יש לי מקום להאריך במ"ש הרמב"ם תקנו ללבוש בגדי צבעונין והב"י הקשה דזה נדחה בש"ס ולפמ"ש יש ליישב דבש"ס קאי בימי ספירתה וכדומה דנדחה אבל אם תמצא כתם בימי טהרה בזה תקנו אף דיש לדחות. ועשו"ת תשובה מאהבה ח"א סי' קס"א שם ימצא הרבה ממה שכתב מעכ"ת: