שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן מ״א (ד׳)

ולפמ"ש יש לומר דהכי מקשה הש"ס דבאמת כיון דעבד הו"ל כאשה א"כ אין ראיה ממה שיצא מבית הספר דהא תורה שבכתב מותר כמו באשה ובאמת גם הס"ד ס"ל דבית הספר אתי להורות דאינו עבד רק דהמקשה לא ידע הראי' דדלמא מכל מקום עבד הוא ומותר כמו אשה וע"ז אמר דמסייע לריב"ל דאסור ללמדו תורה ותורה היינו תורה שבכתב. ובזה מדוקדק לשון חז"ל דריב"ל אמר אסור ללמד עבדו תורה והיינו אף תורה שבכתב דמותר באשה אפ"ה בעבד אסור איברא דעדיין צריך ביאור דמה דכתב השיטה דה"א דתורה שבכתב מותר כמו באשה הדבר צ"ב הא לכתחלה אסור אף תורה שבכתב כמ"ש הרמב"ם פ"א מת"ת ובטוש"ע יו"ד סי' רמ"ו ס"ו דלכתחלה לא ילמוד אף בתורה שבכתב וא"כ יש מזה ראיה דאינו עבד. אמנם באמת הדבר נכון דמדברי הש"ס שם ס"ק ד' מבואר דדוקא להתחכם ולהבין אסור לכתחלה אבל פשטי המקרא כמשמעות פשטותם מותר אף לכתחלה והביא ראיה מפ' הקהל דמצוה גם על הנשים וזה שאמרו האנשים באו ללמוד והנשים באין לשמוע דהנשים רק סתם שמיעה בפשוטי הדברים ע"ש ולפ"ז פשוטי הדברים מותר אף לכתחלה וא"כ יוכל ללמוד פשוטי הדברים וע"כ קמ"ל ריב"ל שאסור ללמוד תורה אף פשוטי הדברים. ובזה הונח לי דברי הרמב"ם שכתב בפ"ג מחגיגה ה"ב דכל הפטור מראיה פטור מהקהל חוץ מנשים וטף וערל והקשה הלח"מ אמאי לא הוציא גם עבדים מהכלל דחייב בהקהל וע"כ כתב דעבדים היו פטורין מהקהל אבל לא ידע טעמו ומהיכן מקורו ולפמ"ש אתי שפיר דכיון דנשים אינן באות רק לשמוע ואל"כ היו אסורים וכיון דעבדים פטורין אף מפשטי הדברים כמ"ש השיטה מקובצת ולכך פטורים מהקהל ודוק היטב. ובגוף הטעם דאסור ללמד עבדו תורה אף תורה שבכתב נראה לפענ"ד דהנה התוס' הקשו ד"ה ודלמא דאיך חולקין תרומה לעבד הא יש לחוש שמא ישתחרר וישאל גם אח"כ וכדחיישינן הכא ודלמא עבד כהן הוא ע"ש ולפענ"ד נראה דהנה בחולין דף ק"ל אמרו דאין נותנין מתנה לכהן ע"ה וכן קי"ל בטוש"ע יו"ד סי' ס"א דלכתחלה בודאי אסור ועיין בתוס' חולין דף ק"ג ע"ב ולפ"ז כל שלכתחלה אסור ליתן לע"ה שוב לא חיישינן שמא יתנם לעבד אחר שנשתחרר דכל דלכתחלה צריך שיהי' חבר והרי אסור ללמד עבדו תורה ואף תורה שבכתב א"כ הוה ע"ה גמור ואסור ליתן לו לכתחלה וכל דלכתחלה אסור שוב לא חיישינן כמ"ש הריטב"א בכתובות דף ס"א ואני הבאתי ראיה מגיטין דף ס"ז גבי אומר אמרו דכל דלכתחלה אסור שוב ל"ח וא"ל דלאחר שנשתחרר שוב מותר ללמוד תורה ויתנו לו דזה אינו דאם יאמר שלמד תורה ע"כ דנשתחרר דאל"כ מה"ת לחוש שעברו על הא דאמר ריב"ל ולכך אסרו ללמוד תורה וז"ש דלמא עבד כהן הוא וע"ז משני דאסור ללמדו תורה וא"כ בודאי לא נתנו לו תרומה דהא אסור ללמוד תורה ומזה ראיה דאף בתרומה בזמן הזה אין נותנין לכהן ע"ה דאל"כ אין חשש כלל