שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ד׳ (י״א)

והנה בשנת תרט"ו הגיעני מכתב מתלמידי המופלג מוה' יוסף מיזיש ני' בענין התראת ספק והנה הקשה על מ"ש הכ"מ פ"א ממילה דבשב וא"ת ובידו לתקן לא הוה התראה כלל אף למ"ד שמיה התראה דעדיין לא עבר וע"ז הקשה משבועות דף כ"א ובפסחים דף ס"ג בנשבע לאכול ככר ולא אכל דהוה בשב וא"ת ובידו לתקן ואפ"ה הוה התראת ספק לר"י ולק"מ כמ"ש בספר יד שאול סי' ר"ס דכוונת הכ"מ דבעי תרווייהו שב וא"ת ובידו לתקן וכאן אין בידו לתקן דלאחר שעבר היום לא הוה בידו לתקן כמ"ש המלמ"ל פ"ד משבועות ה"כ ומ"ש מעלתו דאני כתבתי בספרי דהכ"מ לא מצריך תרווייהו לא ידעתי אנה ראה זאת ואדרבא אני העליתי בספרי דהכ"מ ארכבי' לתרי ריכשי שב וא"ת ובידו לתקן. ומ"ש מעלתו להקשות על פירש"י בתמורה ג' שכתב דהוה התראת ספק דיכול לומר שכחתי וה"ה כאן יכול לומר שכחתי הנה לפי פשטת הכ"מ דקאי לדינא דשמים לא ידעתי איך שייך משכחת וגם לפמ"ש במ"ש שם דקאי לענין מלקות מ"מ הרמב"ם והראב"ד אינם מוכרחים לסבור כרש"י בזה ומ"ש ברש"י דלכך נקט שכחתי ולא נקט בפשיטות משום דאין העדים יכולים לצמצם הרגע שכלה הזמן כמ"ש בשבועות משום דיכול להתרות מקודם על פנות היום וע"כ משום דיוכל לומר שכחתי זה נכון ועיין קצה"ח סי' כ"ח. וגם מה שהקשה מבטלו ולא בטלו דהא הוא בשב וא"ת גם כן לק"מ לפמ"ש בספרי דבמילה גוף המצוה יכול לקיים ושם הוא בלאו הנתל"ע ע"ש ומה שהקשה עמ"ש הרמב"ם פט"ז עבר על לאו הנל"ע והתרו בו שאם תעבור ולא תקיים העשה שבו תלקה ועבר ולא קיים הרי זה לוקה דהתראת ספק שמיה התראה והקשה הא לר"ל דס"ל קיימו ולא קיימו כתבו התוס' במכות דמוקמינן אחזקה כמו שהוא כעת ולכך לוקה ולפ"ז לרבינו דפסק קיימו ולא קיימו שוב מהראוי שיהיה התראה ודאית. הנה לפענ"ד ראיה מכאן למ"ש בנוב"י מהד"ת חלק או"ח סי' ס"א לחלק בין הפרקים ובזה מדוקדק דברי הרמב"ם דאם מתרין בו שאם יעבור ולא יקיים העשה ילקה אם כן אמרינן דמסתמא יקיים ע"ש ותבין ודו"ק היטב