שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ל״ז (ח׳)

ובזה נראה לפענ"ד שצדקו דברי רבינו במה שאמר ולא יהיה כקרח וכעדתו היא שלילה והרמב"ן טען שזה מניעה שלא נחלוק על הכהונה כדרך שחלק קרח ועדתו ולפמ"ש באמת כל שלילה היא אזהרה שאחר שאמרה תורה שלא יהיה כקרח וכעדתו ממילא נהיה מוזהרים רק שאין לוקה על לאו זה וגם אינו עובר בלאו הזה שזה אינו רק שלילה ובאמת התורה עצמה אמרה שלא יהי' עונש בבליעה ושריפה כקרח וכעדתו רק צרעת בלבד וא"כ אי אפשר לומר שזו אזהרה שא"כ למה לא יהיה העונש וע"כ היא שלילה וממילא לא נעשה כן וכמ"ש. ובזה צדקו דברי הרמב"ן שמביא בקרא דבגדיכם לא תפרומו שדרשו חז"ל דאבל שלא פרם ושלא פרע חייב מיתה ואמר הוא שאינו רק אסמכתא בעלמא והיא שלילה שאתם לא תהי' חייבים ואחרים חייבים והמג"א אמר שמנ"ל שיש לומר דאבל אחר חייב מיתה בידי שמים וזה אינו שלא נמנה בכלל מחוייבי מיתה בידי שמים אבל באמת היא רק שלילה ולא שייך בו לאו ועונש וגם אם נימא שהיא מניעה מ"מ יפטור אחר דלאו הבא מכלל עשה אין עונשין ואינו בכלל לאו ועשה ומכ"ש בזה וז"ב.