שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ל״ה (ב׳)

בדבר אשר נשלח גט מק' יאס מאיש אחד אשר הי' מילידי ראהטין ושם הי' נקרא משה זעליג וביאס היה נקרא בשם זעליג לבד ונכתב זעליג לבד ובראהטין נקרא בשם משה זעליג והאריך מעלתו בביאור השיטות. והנה באמת במי שנקרא ראובן שמעון מבואר סי' קכ"ט סעיף י"ד דלכתחלה יש לכתוב דמתקרי שמעון אמנם האחרונים כתבו דלא מיירי במי שנקרא בשעת לידה בשני שמות יעו"ש ובג"פ ס"ק ס"ג. אמנם בדיעבד נלפענ"ד דכשר בשם זעליג לבד והטעם כלפענ"ד דבאמת עדי המסירה יודעין אותו האיש שקבלה האשה גט ממנו ואף דמודה ר"א במזוייף מתוכו כדאמרו בגיטין דף ד' מ"מ דבר זה למדנו מתורת המהר"ם מינץ ז"ל בתשובות דע"כ לא פסול באם מזוייף מתוכו רק בכתב בשינוי אבל אם חיסר לא מקרי מזוייף מתוכו שהרי לא זייף בגט ע"ש והש"ך בחו"מ סי' מ"ג רמז לדבריו ולפ"ז כאן אינו מזוייף מתוכו רק שנחסר שם אחד בזה כשר ע"י ע"מ כנלפענ"ד. ועיין תוס' גיטין דף ל"ד ד"ה והוא שמחלקו בין הוחזק בב' שמות במקום אחד דכשר בדיעבד בכתב שם אחד ולא נודע הטעם דאדרבא כשהוחזק בב' שמות ולא נכתב רק אחד הרי לא יהי' ניכר מי הוא. ולפמ"ש א"ש כיון דאינו מזוייף מתוכו סגי באחד מהם ע"י ע"מ. ובזה ל"ק מ"ש מעלתו במי שהי' שמו יוסף שמעון וקידש בשם אחד דאינה מקודשת ולפמ"ש שם שייך קפידא אבל בגט דע"מ כרתי סגי בשם אחד כנלפענ"ד מיהו כיון דהי' ע"י שליח ולא הי' כאן ע"מ אפשר דיש להחמיר: