שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ל״ג (י״א)

ובזה מדוקדק מה דהקשו התוס' בב"מ דף ק"ב לאביי דוקא ולא לר"ל ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת אין מקום קושיא כלל דהא כאן לא התחיל החיוב וצ"ל דמקשה לר"י דס"ל בפרק החולץ דאמרינן תגלי מלתא למפרע ולפי זה רבא דפסק כר"ל שם א"כ ל"ק כלל ובגד"ת ח"ב שער ט"ז האריך בדברי התוס' אלו ולפמ"ש ל"ק ודוק. והנה לדעת הכסא דהרסנא דהוה כתנאי שכל זמן שלא יחזיר לו שטרו אינו נאמן לומר פרעמיך א"כ צ"ע בהא דמבואר בסי' ק"ל ס"ג לענין ערב דאם כתב לו התקבלתי דנאמן ואם לא כתב לו אפילו יש שטר בידו אינו נאמן וקשה טובא דאמאי לא יהיה נאמן דהיא הוה כתנאי מיהו יש לומר דהא לא התנה כן עם הערב רק נגד המלוה התנה כן אבל לפמ"ש בטעם הדבר דלא יכול לחצוף נגד הבריות בדבר שנראה בעליל ויש לדחות לפמ"ש הסמ"ע ס"ק י"ג בשם הטור וצ"ע