שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ל׳ (ח׳)

והנה בהא דאמרו במנחות דף מ"ו ע"ב ר"י אמר לעולם לשריפה עומדת וה"ט דלא שרפינן לפי שאין שורפין קדשים ביו"ט א"ל אביי מי דמי התם לאו מצותן בכך הכא דמצוותן בכך לשרפינהו מידי דהוה אפר ושעיר של יוה"כ ושאל אותי הרב המאוה"ג מוה' נתן אשכנזי אבד"ק פאטיק ני' דמה קושיא הא כבר נודע מ"ש התוס' ריש יבמות בסוגיא דעליה דמצותו בכך לא אמרינן רק היכא דאי אפשר בענין אחר וכאן הא אפשר שיהיה כבשים עם הלחם ולא מקרי מצותו בכך ומה דמות יערוך לפר ושעיר דאי אפשר בענין אחר. והנה יפה תמה אף כי באמת ל"ד דגם כאן עכ"פ מצות שתי הלחם בלי כבשים המצוה כך לשרוף ומקרי מצותן בכך. אך לפענ"ד ע"ד הפלפול הי' נראה לי ליישב ע"פ מ"ש התוס' בקידושין דף ל"ד להקשות בשם הר"י איש ירושלים דנשים שאינן חייבות בעשה דיו"ט דהוה ז"ג ולמה לא ידליקו בשמן שריפה ביו"ט ע"ש אבל באמת דבריהם תמוהים דגם שריפת קדשים אינו נוהגת אלא ביום וא"כ הוה גם כן מ"ע שהז"ג ונשים פטורות וכבר תמה בזה הפ"י שם ונדחק והשעה"מ פי"ט מפהמ"ק הל' ה' ולפ"ז כאן דיכול לשרוף אף בלילה דל"ד לנותר כמ"ש התוס' בהדיא ד"ה לפי וא"כ שוב שפיר מקשה כיון דמצותן בכך לשרפינהו והיינו על ידי נשים דכאן לא הוה מ"ע שהז"ג דגם בלילה מצי לשרוף ודוק ועיין בנוב"י במהד"ת חלק או"ח סי' צ"ו ובאמת שדברי התוס' אלו ד"ה לפי לא זכרו המחברים הללו שנראה שפשיטא להו דגם כל קדשים פסולים אינן שורפין בלילה דדמי לנותר מדאיצטריך לתוס' לומר דלא דמי לנותר ודוק