שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ל׳ (י״ד)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה בשנת תרי"ט בעש"ק יתרו היה אצלי תלמידי החריף מוה' גרשון קארציר ני' והראני דברי הפ"י בפסחים דף מ"ו בתוס' ד"ה עד שתאפה במאי שהקשו אמאי לא שרי לרשב"א לאפות חלה מטעם שהפת נאפית יפה וע"ז הקשה דלפי שיטתם דהוא מה"ת א"כ אינו מותר מכח דרשב"א וכתב דשייך הואיל וע"ז הקשה הנ"ל דהרי התוס' כתבו דאף דנימא דאסור לטלטלה מכל מקום יקשה דלא קרא לה שם אמאי אינו מותר ולמה צריך לטעמא דהואיל ולדברי הפ"י הא עיקר קושייתם הי' מטעם הואיל ולק"מ דע"כ לא צריך לטעמא דהואיל רק כל שקרא שם והו"ל חלה טמאה וא"כ אסור דהו"ל כת"ט מדאורייתא אסור אבל בלא קרא שם שוב א"צ לטעם דהואיל ומטעם דרשב"א דהפת נאפית יפה דהא אין איסור מן התורה דבחולין מותר מטעם שהפת נאפית יפה וז"פ ודברי הפ"י נכונים ודו"ק. והנה במ"ש למעלה בדברי התוס' במנחות דף מ"ו ע"ב מ"ש דמנותר לא יליף מדמסיק צורת הקרבתן ולא ביארו למה לא יליף ובשנת כת"ר א' להגבלה עיינתי בזה והנה גם דברי הרמב"ם הוא כן דדוקא נותר אין שורפין בלילה ולא שאר קדשים והנוב"י נדחק להעמיד דברי הרמב"ם ובאמת שמקורו מפורש מכאן דמסיק צורת הקרבתן אבל באמת אין ראיה משם עפ"י דברי התוס' ביבמות דף ע"ב ע"ב ד"ה שלא שכתבו דכל דאי אפשר לשרפו ביו"ט אחר יו"ט זמנו ולפ"ז אחר דפריך כיון דמצותן בכך לשרפינהו ומשני משום גזירה וכיון דמה"ת יכול לשרוף ביו"ט שוב לאחר יו"ט תיכף יכול לשרפו ובזה מיושב היטב קושית התוס' דלהס"ד לא מצי לומר לשרפינהו בלילה דאין שורפין קדשים בלילה וכל דאי אפשר לשרפו ביו"ט לאחר יו"ט זמנו אבל לאחר דפריך הש"ס כיון דמצותן בכך לשרפינהו שוב שפיר יכול לשרפו בלילה ודו"ק היטב ועיין פ"י בקידושין דף ל"ג. והנה בהא דאמרו בסוגיא גזירה שמא יזדמנו לו כבשים לאחר מכאן קשה לי דאם נימא דבעי ביקור ד' ימים א"כ איך יוכל להזדמן הא צריך ביקור ומזה ראיה למ"ש בתשובה דל"צ ביקור לרבנן דבן בג בג והארכתי בזה ולפענ"ד מכאן ראיה ברורה לזה ודו"ק:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.