שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ל׳ (י״א)

ובזה עמדתי על דברי הרע"ב דבשבת פ"ב גבי שמן תרומה טמאה כתב דממעט מקרא דוהנותר ובפסחים פ"ז משנה יו"ד ממעט נותר משום דהו"ל עשה ול"ת וכבר הרגיש התוי"ט בזה ולא כתב דבר וכ"כ בתשובה אחרת בזה ואיני זוכר מקומו ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת הרע"ב ס"ל ג"כ דבקדשים מותר להנות ובזה ישב קושית התוס' ולא ס"ל תירוץ הריב"א דדחיק ליה וע"כ צ"ל כתירוץ הר"י דגזרו אטו קדשים והרע"ב רצה לאסור מן התורה ולכך כתב דקדשים ממעטי מקרא ממילא גם שמן שריפה בכלל ומעתה זה לענין שמן שריפה דאי אפשר לומר בשביל עשה ול"ת משא"כ בנותר שפיר אמר משום דהו"ל עשה ול"ת וכמ"ש ודוק היטב וקצרתי באמרים. והנה משריפת קדשים דהוה עשה ול"ת הבאתי ראיה דאף בכה"ג דהוה עשה לנתוקי הלאו אפ"ה מקרי עשה ול"ת וסתרתי דברי חכם אחד שרצה לומר דעשה דתשביתו כיון דאתי לנתוקי הלאו דבל יראה ל"ש מ"ע שהזמן גרמא דהא אינו בא רק לנתק הלאו ועל הלאו מוזהרין הנשים כאנשים ודחה דברי השאגת ארי' שהקשה דליהוי עשה דתשביתו לגבי נשים מ"ע שהז"ג והראיתי לו דברי התוס' בקידושין דף ל"ד בשם הר"י איש ירושלים דשריפת קדשים הוה עשה שהז"ג לגבי נשים אף דאתי לנתוקי הלאו ולקיים עי"ז הלאו וכן קשה ממעקה שחשיב שם במ"ע שלא הז"ג ותיפוק ליה דאתי לקיים הלאו דלא תשים דמים בביתך ואף דממעקה יש לדחות דהלאו והעשה נקשרים יחד מכל מקום משריפת קדשים קשה וכ"כ האחרונים לענין כיבוי ביו"ט ע"ש ודוק