שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ג׳ (ז׳)

איברא דלפ"ז כל זמן שאינו נשבע דמתה בכדרכה ואנו מספקינן שמא מתה בפשיעה שוב לא מקרי הילך דהא אם מתה בפשיעה אין שמין בשוכר ושוב לא שייך הילך. ולפ"ז היה מקום ליישב קושית הרמב"ן דלכך אמר אשתבע לי דמתה כדרכה כיון דעכ"פ מודה לו שהנבלה של הבעלים הו"ל מודה במקצת ואף להראב"ד דתביעות חלוקות הוא היינו כשזה טענו שאולה וזה משיב לו שכורה אין השכורה מחייב שבועה להשאולה דהו"ל תביעות חלוקות אבל עכ"פ בשכורה עצמה שמודה לו במקצת דעכ"פ הנבלה שלו שוב לא הו"ל טענו תביעות חלוקות דעכ"פ באותה תביעה של השכורה היא שלו עכ"פ הנבלה והו"ל מודה במקצת וא"ל דהו"ל הילך דזה אינו דכל שלא נשבע שמתה כדרכה לא מקרי הילך דהא מחוייב להביא עדודה לב"ד ולכך שפיר אמרינן דאשתבע לי איזו מתה כדרכה ויהיה שייך הילך ושוב יוכל לגלגל עליו ובזה מדוקדק מה שאמר אשתבע לי דכדרכה מתה ולא מצינו בכ"מ דשבועת שומרים יהיה צריך לומר לו אשתבע לי ולפמ"ש אתי שפיר דאם לא ישתבע שוב לא מקרי הילך ועיין קצה"ח שם