שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ג׳ (י״ט)

ולכאורה רציתי לומר דאם נשבע תוך הפסח לא יהי' מחויב דהרי אז החמץ אסור לכל אדם וא"כ אין כאן כפירה כלל דז"א דהרי באמת הנגזל והגזלן אינם עוברים עליהם וכמ"ש בשיטה מקובצת בב"ב צ"ו ואפ"ה אסור החמץ דהקנס הוא על כלם אף שלא עברו וכמ"ש הרמב"ן וכבר ביארתי זאת באורך בתשובה וא"כ שוב שפיר שייך שבועה דהוא תובע לו שישלם לו מה שהפסידו והוא טוען שלא גזל ונשבע ואתי שפיר כמ"ש ודוק היטב. והנה בחידושי אנשי שם בסוגיא דשאלה ושכירה הביא בשם הרא"ש דאם טענו פרה שאולה והלה טוען שכורה היתה ומתה כדרכה דחשוב מודה במקצת דזה טוען שנתחייב לו באונסין וזה מודה לו שנתחייב בגניבה ואבידה והו"ל מודה במקצת והנה הרב מוה' אברהם קאמפף ני' הקשה דלמה יקרא מודה במקצת כיון דטוען דשכורה ומתה כדרכה א"כ הוא פטור לגמרי מידי דהוה אם זה טוענו מנה וזה הודה לו במקצת וטען שפרע דודאי פטור. והשבתי דזה אינו דכאן נתחייב משעת שמירה וא"כ הי' עליו שמירה יתירה וטוענין על השמירה ובהשמירה הו"ל מודה במקצת ועיין קצה"ח ר"ס פ"ז ומדברי הרא"ש הנ"ל ומהר"ם באנשי שם יש ראיה דזה מקרי מודה במקצת וז"ב ודוק. והנה בשיטה מקובצת ב"מ דף צ"ח הביא בשם הרז"ה שהקשה להראב"ד לדבריו דמלוה ופקדון הוה מינים חלוקים ואם תבעו באחד והודה באחד פטור א"כ עיסקא דהוה חצי מלוה וחצי פקדון וא"כ לא יתחייב שבועת התורה והרי נשבע כעין של תורה. ולפענ"ד ל"ק דשאני פקדון ומלוה שהן מסוימים כל אחד בפ"ע משא"כ כאן שאינו מסוים וכל פרוטה ופרוטה חציו מלוה וחציו פקדון והרי היא אחת ועיין בא"מ סי' ל"ז ס"ק כ' מ"ש בשם הרשב"א ולפענ"ד גם לפמ"ש הרשב"א יש ליישב דהרי הכא טוען על כל פרוטה ופרוטה והו"ל כדבר מסוים שלא מקרי טענו חטים והודה לו בשעורים ודוק.