שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ג׳ (י״ז)

והנה באמת יש לדחות דבאמת אף שטוענת עבדיי אם יבררו הם שניתן להם במתנה ע"מ שאין לרב רשות אין לה כלום וא"כ שוב הו"ל טענו חטים והודה לו בשעורים. עוד רצה לומר דבר חדש בטעם דפקדון ומלוה דלכך הוה טענו בחטים והודה לו בשעורים דפקדון החיוב נופל על החפץ ומלוה הוא על גוף הלוה שנתחייב לו ונכסי דאינש ערבין בי' ולפ"ז אמר גם כאן הוה כטענו שגוף החבילה שלה והם אומרים שהם נתחייבו לתת לה כתובה והנה המעיין בשיטה מקובצת בב"מ בסוגיא דשאלה ושכירות בוויכוח שהתווכחו הראב"ד והרז"ה ימצא דברים רבים בענין זה וטעם זה אינו מוזכר שם. אך בגוף הקושיא של התומים והקצה"ח הנ"ל הנה ל"מ לשיטת הפוסקים דהוא מטעם מחילה כאן לא שייך מחילה דכל שטוענת שהן עבדיה למי מחלה הא הכל עבדיה וכל מה שקנו קנתה היא אלא אף אם נימא דהוא מטעם הודאה הא באמת הם הודו להיפך רק דכל שני הודאות הסותרות זא"ז מוקמינן ממונא בחזקת מרי' ועיין קצה"ח סי' פ"ח שהאריך בזה בטעם דטענו חטים והודה לו בשעורים דפטור וא"כ זה שייך שם אבל כאן אין שום אחד מוחזק בחבילה וכלם שווים בו א"כ כל דאיכא תרתי הודאות דסתרי שפיר נוטלת עכ"פ בכדי כתובה שהם הודו להיפך והיתר חולקין גם מטעם השטאה לא שייך בזה דלענין גט לא שייך ענין השטאה וכדומה וז"ב