שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ק״ל (ט״ז)

והנה ראיתי בשו"ת ח"ץ ובשאילת שלום פ' נח אות ט' שהקשה בהא דפריך בב"מ למה לי לכתוב לא תגזול ול"צ ללמוד מריבית ואונאה והקשה דהא אצטריך שיהי' גזל אסור לב"נ דלזה ולזה נאמרה דאל"כ לא יהי' נאמר לב"נ רק לישראל ע"ש ולפענ"ד נראה דלפמ"ש היש"ש דל"ש לומר שהתורה אתי להורות לב"נ ועיקר התורה לישראל נאמרה ע"ש ועיין בשו"ת ח"ץ ז"ל סי' כ"ו וא"כ שוב ל"ש לומר דעיקר הקרא אתי להורות לעכו"ם דהתורה אינה רק לישראל בלבד ועמ"א סי' ש"מ ס"ק ב' במ"ש אבל באחת איכא איסורא כמו כל ח"ש כנ"ל פשוט דלא כע"ש. והנה לפענ"ד נראה דאף דנאמר דכל ח"ש בשבת אסור וכמ"ש במלמ"ל פח"י משבת והביא מהא דאמרו וכי מותר לאפות פחות מכשיעור מ"מ בשערה אחת ודאי לא מחייב וטעם הדבר דבאמת תולש שערה הוה משאצל"ג כמ"ש התוס' בשבת דף צ"ד ורק בצריך לשערות חייב ועמ"א ריש הסימן ובס"ק א' ולפ"ז כל שלא היה צריך לשתים רק לשערה אחת א"כ ל"ש ח"ש דלענין השערה השניה כל שלא צריך לה אינו חייב דהוה משאצל"ג ול"ש חזי לאצטרופי ודו"ק היטב. ובזה מיושב היטב הא דאמרו בשבת דף ע"ד בורר ואוכל פחות מכשיעור ומקשה ר"י וכי מותר לאפות פחות מכשיעור וקשה ר"ח מה קסברו עיין תוס' שם ולפמ"ש א"ש דהרי שיטת הרז"ה דבורר הוה משאצל"ג וא"כ בבורר ל"ש ח"ש דלא חזי לאצטרופי דהא א"צ יותר כעת ודו"ק היטב: