שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ג׳ (י״א)

ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת הוה תביעות חלוקות רק שענין מה שמודה במקצת זה שוה לאונסה ומפותה ולפ"ז זהו כשהאב תובע א"כ הוא תובע מה שהתורה אמרה לשלם כאשר אחד בא על בתו ונמצא הוה שפיר הודאה במקצת וע"י הממון נתחייב לשבע כעין גלגול ולפ"ז זהו כשהאב תובע אבל כשהיא תובעת ולה אין מגיע אם כן היאך תגלגל היא שבועה והא לגבה הוה תביעות חלוקות דאם הי' מגיע לה ולא היתה מצטרכת לתת לאב שוב הי' דינים חלוקים דהא מפותה מחלה ואם כן לא הי' מקרי מודה במקצת כלל דהא הוה ענינים חלוקים ואין חיובן שוה ולכך לא מקרי מודה במקצת ובזה מובן היטב הנוסחא שמביא הכ"מ בשם הראב"ד שהראב"ד מסיים ואם מיירי ביתומה א"כ אין כאן מודה במקצת כלל דהא מפותה היא וידעה ומחלה וכתב הכ"מ דהא מכל מקום הוה מודה במקצת שמודה בבושת ופגם וכופר בצער. והנה לכאורה דברי הכ"מ תמוהין דהא כל שמפותה מחלה שוב לא נתחייב כלל ול"ה מודה במקצת כלל וכבר התפלא בזה המלמ"ל ובתשובה לענין אם מקרי אנוסה בעיר הארכתי בביאור דברי הכ"מ והראב"ד. אמנם כעת נראה לי דהנה המהרי"ק בשורש קכ"ט העיר בהא דאמרו מפותה מחלה דמדעתה עבדא והא אם פיתה לשם אישות כדמוקי בקדושין מפותה דקרא אם כן הוה מחילה בטעות ול"מ מחילה ע"ש שהאריך בזה וצ"ל באמת דמיירי בסתם מפותה דלא פיתה לשם אישות ולפ"ז שפיר כתב הכ"מ דדברי הרמב"ם מיירי בפיתה לשם אישות וזה טוען שפיתה לשם אישות והוה מחילה בטעות ולכך הוה מודה במקצת שמודה בבושת ופגם והרמב"ם לא הי' צריך רק להשמיענו הדין דהוה מודה במקצת ואין מקום להשגת הראב"ד. אמנם לפמ"ש אתי שפיר דברי הראב"ד דהכי כתב הראב"ד כיון דעכ"פ חלוקין בחיובן דבאנוסה חייב בכל ובפתוי אינו חייב רק במקום שמורה שהיתה לשם אישות והוה מחילה בטעות ואם כן שוב לא הוה מודה במקצת דהוה תביעות חלוקות כיון דמפותה היא לפי דבריו דמדעתה עבדה וא"כ עכ"פ החיוב חלוק ולא מקרי מודה במקצת ושפיר השיגו הראב"ד לשיטתו ודוק היטב ולפמ"ש בתשובה ליישב מה ששאל אותי הרב המאוה"ג אבד"ק נאהרייב ני' בהא דמועיל מחילה בבושת ופגם הא הו"ל דבר שאינו קצוב ושיטת הטור דלהרמב"ם דס"ל דא"י לחייב בדבר שאינו קצוב ה"ה למחול א"י בדבר שאינו קצוב והרי בו"פ הו"ל דבר שאינו קצוב וכתבתי שם הרבה דברים ואחד מהם דכמו שכתבו הרבנים הספרדיים הובא במלמ"ל פי"א ממכירה דכל שלוקח איזה דבר מחיר זה יכול לחייב אף בדבר שאינו קצוב דאגב דבעי לקנות גמר ומקני ה"ה במחילה בכה"ג יכול למחול ולפ"ז אם פיתה לשם אישות שוב המחילה הי' בשביל מחיר שישאנה וא"כ גמרה ומחלה ולפ"ז שפיר כ' הכ"מ לשיטת הרמב"ם ע"כ מיירי בפיתה לשם אישות ושוב הו"ל מחילה בטעות וממנ"פ ל"מ המחילה. הן אמת דעדיין קשה דאם כן מפותה דמחלה היאך משכחת לה דהא לא מועיל מחילה בדבר שאינו קצוב אך לפענ"ד הי' נראה דאם נימא דגם קנס יכול למחול כשיטת הש"ס דילן דלא כשיטת הירושלמי כמ"ש התוס' ר"פ אלו נערות אם כן פשיטא דמועיל מחילתה אגב דמחלה הקנס שהוא קצוב מחלה גם הבושת ופגם שאינו קצוב וכמו בדבר שלא בא לעולם עם דבר שבא לעולם ועיין בסי' ר"ג וסי' ר"ט מבואר שם דחד דיעה ס"ל דקנה דבר שלא בא לעולם עם דבר שבא לעולם ביחד ואם כן מכ"ש לענין מחילה דיכול להסתלק מדבר שאינו קצוב עם דבר הקצוב דבקל יוכל האדם למחול ולהסתלק מחיוב ממה שיוכל לקנות ואם כן יש לומר דכולי עלמא מודים בזה. ולפ"ז מיושב היטב דברי הכ"מ דכאן דליכא קנס כלל דהרי הודה מעצמו וליכא עדים ומודה בקנס פטור ואם כן שוב לא מועיל מחילה בדבר שאינו קצוב ושפיר כתב הכ"מ דעכ"פ מודה בבושת ופגם וא"ל דעל כל פנים היתה מוחלת בעת הביאה ואז הי' מחויב גם קנס דזה אינו דיש לומר דלא הי' עדים וקנס אין אדם מתחייב עפ"י עצמו ואם כן לעולם לא הי' כאן חיוב קנס כלל ואם כן דברי הכ"מ נכונים ולפ"ז גם דברי הראב"ד נכונים דעכ"פ תביעות חלוקות הוה. והנה הכ"מ מביא עוד השגת הראב"ד בנוסחא אחרת דאין כאן מודה במקצת דהנך ג' דברים דאבהן והצער שכופר שלה היא דצער לעצמה ואם כן הוה הודאה לאב וכפירה לה ואין כאן מודה במקצת ותמה הכ"מ דמה בכך כיון דג' דברים שהאב זוכה היא בשביל שהיא זכתה לו ואם כן היא בעלת דבר מקרי ולפמ"ש אתי שפיר דהרי הבעה"ת בשער ז' ח"ב סכ"ד כתב בשם הראב"ד דתבעו בחוב עצמו והודה לו בחוב אביו הו"ל טענו חטים והודה לו בשעורים והובא בב"י סי' פ"ח גם בטור וש"ע פסקינן דלא כוותיה ולפ"ז עכ"פ לשיטת הראב"ד דתבעו בחוב עצמו והודה בחוב אביו הו"ל ענינים חלוקים ופטור אף מדמי שעורים ועיין בגידולי תרומה שם ואם כן ה"ה בזה כיון דהוא תבעתו בחוב עצמה ואף שתבעתו גם בחוב אביה כבר כתבתי דלשיטת הראב"ד הו"ל אף בזה כטענו חטים והודה לו בשעורים אם זה שכתב הראב"ד דאין כאן מודה במקצת דהודה בחוב אביה והוא כופר לעצמה ודוק היטב כי מובטחני כי מתרצא דברי הראב"ד בקושטא. שוב נזכרתי שכבר כתבתי איזה דברים בכוונת הראב"ד בתשובה אחת בענין אשה שטענה נאנסתי אם מותרת לכהן שם התגלגלו דברי הראב"ד אלו וכתבתי שם וכאן הוספתי דברים ומשנה לא זזה ממקומה ודוק היטב כי הוא ענין נפלא ת"ל