שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן כ״ח (ז׳)

ובזה יש ליישב הא דאמרו בשבת שם וממאי דר"ש הוא דתני רחב"י קמי' דר"י אין נוטלין וכו' והקשה רש"י דלפרוך מדרחב"י וכ"כ בזה כמה דברים בתשובה ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת מעצי סוכה אין להקשות דשייך בזה הוקצה למצותו והוקצה לאיסורו משום סתירת אהל ולכך הכריח מזה דעכ"פ ר"ש מיירי בענין הזה. והנה התוס' שם הקשו ד"ה עד דלר"ש דלא אסר מותר השמן שבנר אף דשייך הוקצה למצותו בשביל יום הבא מכ"ש בשמיני דהוקצה בשביל יום שעבר ונדחקו בזה ולפי פירוש הרמב"ן דעיקר הוקצה למצותו הוא בשביל יום השמיני קשה טובא ועיין בשעה"מ פ"ו מסוכה ולפענ"ד נראה דהנה יש לומר דמה שמסתפק מהשמן המטפטף וע' בתוס' שם ד"ה אלא אינו רק איסור דרבנן ולא שייך אתקצאי דלא גזרו על שבות בה"ש ולפ"ז לפמ"ש המ"א סי' שמ"ב דבה"ש דמ"ש יש לומר דחמור דכבר אתחזיק חיוב שבת עליו ולפ"ז אדרבא מוקצה בשביל יום שעבר חמור טפי ודו"ק ולפמ"ש הרא"ש שם בתשובה לחלק בין אתרוג ונוי סוכה דאתרוג אם אוכל ממנו מבטל להמצוה דידי' ולכך אסור משא"כ בנוי סוכה אם כן הי' מקום להאריך בסוגיא דשבת וביצה הנ"ל ואכ"מ להאריך כי גוף ענין התנאי שאיני בודל מהם כל בה"ש לפענ"ד לכאורה תלוי בענין ברירה ולכך באומר באיזה יום שארצה ל"מ דאף למ"ד יש ברירה בכה"ג דגם הוא לא יתברר לו באיזה יום שירצה ל"מ וכמ"ש התוס' רי"ד בקידושין דף נ' במקדש אחת משתי אחיות ויש לי להאריך על כל קוץ וקוץ וברצות ד' אבאר הדבר בל"נ לאשורו. והנה לכאורה רציתי לחלק בין נויי סוכה ובין עצי סוכה דעצי סוכה דהוה גוף קדושה כמו חגיגה דהוה קדושת הגוף וקדושת הגוף לא פקע בכדי ול"מ תנאי משא"כ בנוי דהסוכה אפשר בלעדי הנוי ואינו רק כמו קדושת דמים ופקע בכדי ועיין סוגיא דב"פ בנדרים דף כ"ט ופט"ו ממעה"ק. ובזה יתפרש כל סוגית הש"ס בביצה דף למ"ד ועיין בב"י או"ח סי' רנ"ג מ"ש בשם המרדכי לענין בתי כנסיות שבבבל על תנאי הן עשויות ובזה יש לפרש דברי הרשב"א שמביא בשעה"מ סוף פ"ו מסוכה שנתקשה בהם במה שמחלק בין הדס לעצי סוכה ודוק היטב כי קצרתי