ולפמ"ש אתי שפיר דהנ"מ אם מותר לקחת לסוכה אחרת דמשום ביזוי מצוה לא אכפת לן דמדליקין מנר לנר דליכא משום ביזוי מצוה ולא משום אכחושי דהרי מלבד דקיי"ל כשמואל אף גם דרב מודה בזה ולכך כתב רחמנא קרא גבי סכך דחל שם שמים על הסוכה ואותו מקום נתקדש ואי אפשר לקחתו ממקום הלז ולקדש מקום אחר לכך שפיר אמרו דמוקצה למצותו דנ"מ לענין יום השמיני ובאמת שגם הרמב"ן הובא בר"ן פרק המביא ובב"י סי' תרל"ח כתב כעין זה דנויי סוכה אינן אסורין רק משום ביזוי ועצי סוכה יליף מקרא והוקצה למצותו הוא על יום השמיני ע"ש ויתבאר לקמן מתוך דברינו ולפמ"ש ימתקו הדברים. ובזה אמרתי דבר נחמד בהא דאמרו בסוכה דף מ"ו דמ"ש סוכה ומ"ש אתרוג א"ל סוכה דחזי לבה"ש דאי מתרמי ליה סעודתא בעי מיתב בגויה ומיכל בגויה אתקצי לה והקשו התוס' ד"ה דאי דלמה לי טעמא דאי אתרמי תיפוק ליה דיש איסור משום סתירת אהל.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן כ״ח (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
