שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן כ״ח (י״א)

והנה החריף ושנון מוה' מרדכי מיזיש ני' שאל אותי במ"ש התוס' סוכה דף מ"ו ע"ב ד"ה אתרוג במ"ש דר"ח מטביל ונפיק ביה דלא כר"י ולא כר"ל וכתבו דר"ח הפריש כוליה ליום ראשון ומקצתו לשאר הימים ומידי דהוה בהפריש ז' אתרוגים לשבעה ימים ואף דבסוכה צריך להתנות שאינו בודל מהם כל בה"ש והכא ביום הראשון ע"כ בודל מהם הא אמרו בביצה דף למ"ד דאתרוג שאני דמפסקי לילות מימים וא"כ הי' ר"ח מתנה כולי' ליום ראשון ומקצתו לשאר הימים ואינו בודל ממקצתו בבה"ש של שאר הימים ע"ש וע"ז הקשה הא הר"ן כתב ריש ביצה דמוקצה מחמת מצוה חמור דאמרינן בי' מוקצה מחמת יום שעבר וע"ז הקשה מהא דמהכי תנאי בהפריש ז' אתרוגים לשבעה ימים וכתב בשם הרא"ה דכיון שהפריש ז' אתרוגים לשבעה ימים הרי הוא כמתנה בפירוש שאינו מוקצה אלא למצותו בלבד ע"ש וע"ז אמר החריף הנ"ל דזה דוקא במפריש שבעה אתרוגים לשבעה ימים אבל במפריש אתרוג אחד וכלו ליום ראשון ומקצתו ביום השני א"כ עכ"פ במקצת אתרוג נשאר עוד קדושה וא"כ שוב נימא דפשטה קדושה בכלה דבכה"ג מוקצה למצוה חמור ואמרינן בי' אף מוקצה ליום שעבר ועוד הקשה לשיטת ר"ת בשבת דף כ"ב דדופן הרביעי שהוא יותר מכדי הכשר סוכה לא אסורי אלא משום הוקצה למצותו וא"כ ה"ה באתרוג בשאר ימים דחסר כשר עכ"פ מקצת האתרוג צריך דהיינו שיעור אתרוג וא"כ יותר משיעור הצריך עכ"פ הוה ככל דופן רביעי דאסור משום דהוקצה למצותו ואיך מועיל בו תנאי זהו תורף קושייתו ולק"מ דעכ"פ תנאה מהני אף לר"ת כמ"ש ר"ת בעצמו דמה דאמרו תנאי דאינו בודל היינו על יותר מכדי הכשר סוכה וא"כ ממילא באתרוג דמפסקי לילות מימים מועיל תנאי וא"כ שפיר כתבו התוס' דר"ח התנה ביום הראשון כלו ובשאר הימים התנה על מקצתו דאינו בודל מהם כל בה"ש וז"ב ופשוט. והנה לשיטת ר"ת דעל היותר מכדי שיעור סוכה דהיינו דופן רביעית מהני תנאה אבל על השיעור סוכה חל הקדושה ע"כ ולא מהני תנאה נראה לפענ"ד להבין הסברא דהנה באמת מה שיותר על השיעור אינו חל קדושה רק מחמת דקדשה מקצתה פשטה קדושה בכלה וא"כ כל שמתנה שלא יבדל הו"ל כדאמרו בקידושין דף ה' התם דעת אחרת והרי כאן מתחלה התנה שעל היותר לא יתפשט קדושה כשירצה ולכך מועיל תנאי וכן בנויי סוכה כיון שבידו שלא לנאות הסוכה א"כ הוה כדעת אחרת ולא תוכל להתפשט הקדושה על הנוי סוכה וכל שאינו רוצה לא חל הקדושה אבל מה שצריך לשיעור לא שייך דעת אחרת דהא איכא דעת שכינה שצריך לסוכה וע"כ בודל מהם והו"ל כעין מה דאמרו בתמורה דף כ"ה באומר על הבכור עם יציאתו לאויר העולם יהיה עולה דלא חל משום דדברי הרב קדים וה"ה כאן מה דצריך לשיעור הו"ל דברי הרב קודם: ובזה נראה לפענ"ד להסביר יותר מ"ש למעלה ליישב קושית הרשב"א בביצה דף למ"ד הנדפס מחדש דהקשה אמאי לא מהני תנאי והא קדושת דמים נפקע בכדי וגם בקדושת הגוף ס"ל לאביי בנדרים דף כ"ט דפקע בכדי ולפמ"ש כאן אתי שפיר טפי דכל קדושת הגוף שבא מחמת שקדשו והו"ל דברי התלמיד ושפיר יכול להפקיעו משא"כ כאן דהצורך לסוכה הו"ל דברי הרב וא"כ דברי הרב קודם ולא מצי לאפקועי אף בדיבור תנאי זולת כשהתנה שלא יבדל דאז לא התחיל דברי הרב לחול כ"א באופן זה ודו"ק. ובזה מיושב דברי הרמב"ם שפסק דהדר הוא ג"כ רק ביום הראשון פסול ותמה הלח"מ דא"כ מה פריך הש"ס על רב דאמר אין זה הדר מר"ח דמטביל ונפיק בי' ולר"ח ל"ק דמיירי ביו"ט שני וא"כ גם לרב ל"ק וכבר כתבתי בזה הרבה ענינים ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת הדר שיטת רש"י דהוא משום זה אלי ואנוהו והתוס' כתבו דזה אלי ואנוהו אינו רק לכתחלה ובדיעבד לא פסול ורק משום דכתיב הדר פסלינן ולפ"ז כיון דעכ"פ התורה אמרה דצריך הדר לכתחלה משום זה אלי ואנוהו ניהו דבדיעבד כשר עכ"פ היאך מצי להטביל בו והא הו"ל דברי הרב קודם והא לכתחלה הצריכה תורה שיהיה הדר משום זא"ו ודו"ק היטב כי קצרתי.