שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן כ״ו (י׳)

והנה מדי דברי זכור אזכור מה דאמרתי ראיה דבממון חייב כאשר עשה דהרי אמרו בכתובות דף ל"ב דלעולא כל היכא דאיכא ממון ומלקות ממונא משלם מלקא לא לקי ואי ממונא לקולא הקשו בתוס' דא"כ אתגורי אתגר וכתבו דחס רחמנא על ממונו של נחבל והקשה המהרש"א דא"כ לר"י נמי קשה דהוא ס"ל דמלקי לקי ואי ממונא לקולא אתגורי אתגר ואני תמה על המהרש"א דהוא הקשה על קושית התוס' דלא הקשו לר"י ואני מקשה גם לפי התירוץ יקשה בע"ז דמשלם יקשה דאי ממונא לקולא אתגורי אתגר וכאן לא שייך דחס רחמנא דהרי לא הפסידו רק שרצה להפסידו וכן קשה לעולא מע"ז אי ממונא לקולא וכן הקשה בפני יהושיע ולפי שיטת הפוסקים דבממון כאשר עשה ג"כ חייב ל"ק דבזה שייך לומר דחס רחמנא על ממונו של זה ולא שייך לחלק בין אם עשה לכאשר זמם דמשפט אחד לכלכם כדאמרו לענין התראה וז"ב ועיין שיטה מקובצת דפירש הא דאמרו ואי ממונא לקולא שכן לא עשה מעשה היינו דדוקא כאשר זמם ולא כאשר עשה ואף בממון הוא כן ע"ש בשם הרשב"א ולפמ"ש אי אפשר לומר כן דא"כ יקשה וכי אתגורי אתגר וכל שלא עשה לא שייך דחס רחמנא על ממונו של זה ומיהו בשיטה יש שם תירוצים אחרים על קושית התוס' דאתגר אתגר ולכך ל"ק. והנה הפ"י הקשה בהא דאמרו בב"מ דף ס"א ע"ב מ"ט דר"י והקשה דלימא בשביל דקסבר כל ממון ומלקות מלקי לקי ממונא לא משלם וכאן יש מלקות בשביל לאוי דריבית ולכך א"י בדיינים וכתב דכל מלקות דהוא בשביל ממון הוה כמו גזל ומשלם ואינו לוקה ע"ש וכפי הנראה הסברא דבממון חס רחמנא על ממונו של זה ומה תועלת יגיע לזה במה שילקה זה. איברא דבריבית לא שייך זה דבאמת לא שייך דחסה רחמנא על ממונו של זה דהרי הוא מדעתא דנפשיה עבד ובלב שלם נתן ואפ"ה התורה אסרתו ולא שייך זאת וצ"ע. אך לפענ"ד המלקות והממון לא באו כאחת דהמלקות באה בשביל שעת ההלואה ומשעת שומא הוא עובר והממון נתחייב בעת שנתן לו ולא אתו כאחת ואף דחיוב המלקות נמשך גם אח"כ כשנותנו לו מכל מקום כיון דבעת השומא בידו לקרוע השטר וא"כ שוב לא מקרי באו כאחת וצ"ע בזה ובתשובה אחרת הארכתי דזה תלוי במה שנחלקו בטור חו"מ סי' שנ"א וע"ש בש"ך ובשעה"מ פ"ב מגניבה