שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן כ״ה (ד׳)

ובמחכ"ת בנה בנינים גבוהים על יסוד תהו דאנן לא קי"ל כהך מ"ד בירושלמי ובנין צריך שיהי' בנין קבוע וראיה ברורה לזה דהרי אנן קי"ל דבעינן סותר ע"מ לבנות במקומו כמ"ש רבינו בפ"י משבת הלכה ט"ו והרי בשבת דף ל"א הקשה ע"ז דבמשכן לא היה סותר ע"מ לבנות במקומו ומשני כיון דכתיב עפ"י ד' יחנו הוה כבונה במקומו ע"ש הרי דקי"ל דזה מקרי בנין עולם ולא בנין לשעה וז"ב מאד. ובאמת שבתשובה כתבתי דהא דאמרו דאסור לעשות אהל ארעי ביו"ט הוא משום דמחזי כעובדא דחול וכמ"ש התוספת בדף צ"ה ובזה יש לומר מ"ש המג"א ראי' בסי' שט"ו ס"ק ג' דגם מחיצה המתרת מותר מהא דאמרו בביצה דף כ"ב דאפשר בסדין אף דשם עושה המחיצה בשביל תשמיש והוה מחיצה להתיר. ולפמ"ש אין ראיה דאף אם נימא דמחיצה להתיר הוה כבנין מכל מקום שם ביו"ט הי' ושרי משום מתוך ולא שייך דמחזי כעובדא דחול דפשיטא דבתשמיש הצנוע ובלילה ואסור לשמש בפני כל ברי' דלא שייך לאיסור דמחזי כעובדא דחול וז"ב מאד ובפרט דמחיצה המתרת אינו רק לשעה ואינו אסור רק מדרבנן והו"ל תרתי דרבנן ודאי שרי ביו"ט ודופן סוכה שאני דהו"ל מצות סוכה דהמצוה מחשב לה לקבע וכמ"ש למעלה ודוק ועיין ט"ז סי' תקי"ד ס"ק ב'. והנה בהא דאמרו בשבת דף מ"ז ע"ב בי ר"ח הוה מטה גללניתא הוו מהדרי לה ביומא טבא א"ל מה דעתיך בנין מן הצד הוא ניהו דאיסורא דאורייתא ליכא מדרבנן אסור וא"ל אנא כרשב"ג ס"ל דאמר אם היה רפוי מותר ולכאורה מה קושיא דהא בנין ביו"ט אינו רק מדרבנן בנפל ביו"ט וכאן הוה כלא אפשר מבעוד יום דמבע"י לא הי' יכול לפרקה דהא צריך למקום הלז וכדומה ואם כן עכ"פ בבנין מן הצד מהראוי שיהיה מותר בכה"ג דאין הבנין אסור רק מדרבנן והיא קושיא גדולה וצ"ל דכיון דאסור מדרבנן משום דמחזי כעובדא דחול וא"כ אף בנין דרבנן כל שרבנן אסרו לעשות הבנין הלז בשבת רק בחול וכשאתה עושה זאת ביו"ט מחזי כעובדא דחול דהרי בשבת אי אתה עושה זאת וא"כ יבאו לזלזל בקדושת יו"ט ולכך אסרו אף בנין ארעי. ובזה נראה לי דזה דמשני אנא כרשב"ג ס"ל דאם היה רפוי מותר והיינו דכיון די"ל דהי' רפוי א"כ אף כשלא רפוי מותר ביו"ט דעכ"פ כעובדא דחול לא מחזי דדלמא רפוי הי'. ובזה מיושב היטב הא דכתבו התוס' בביצה דף כ"ב דביו"ט אף כשאינו רפוי מותר ובשבת אסור ותמה הגאון מוהר"ץ ז"ל מהמבורג בשו"ת ת"ץ חלק א"ח סי' ט' דהרי כאן מבואר דהיה ביו"ט ואפ"ה משני אנא כרשב"ג ס"ל ומשמע דבשאינו רפוי אסור ולפמ"ש אתי שפיר דהכי משני דכל דרפוי מותר אף בשאינו רפוי שרי דעכ"פ כעובדא דחול לא מחזי דדלמא היה רפוי ודוק היטב כי נעים ונחמד הוא ועיין מ"א סי' תקי"ט ומ"ש שם בחידושי ואכ"מ