אשר שאל כדת מה לעשות בסכך שנפל ביו"ט ונשאר אהל טפח אם מותר להוסיף ביו"ט. הנה לכאורה היה נראה הדבר פשוט דשרי כמבואר באו"ח סי' שט"ו ס"א בהג"ה דאם הי' מבע"י טפח דמותר להוסיף בשבת וא"ל דכאן כיון דבא להתיר אסור להוסיף דתוספת אהל היכא דאתי להתיר אסור וע"כ לא נחלקו רבנן ור"א בשבת דף קכ"ב רק בדופן רביעית שאינו בא להתיר אבל היכא שבא להתיר אסור דזה אינו דהרי שם ג"כ לשמש או לעשות צרכיו ג"כ הוה להתיר ואפ"ה מותר איברא דלאחר העיון יש לחלק דש"ה דאינו רק מחיצה שפיר יש לומר דכל שמוסיף מותר אף שבא להתיר אבל באהל אף להוסיף אסור וחילי דילי דהרי לרש"י שם בכמה מקומות מחיצה מותר ואין בו משום אהל רק שר"ת חולק ודעתו דאף במחיצה שייך איסור היכא שבא להתיר אבל כ"ז היכא שלא הי' כלל אבל להוסיף יש לומר דמותר ואף דלר"ת רבנן ור"א נחלקו בבא להוסיף ואסור היכא שבא להתיר. והנה בסכך קי"ל דבלא"ה לא אכפת לן דכיון דהוא ארעי והרי אהל ארעי בעצמו אינו רק מדרבנן דאהל תולדה דבונה ובעינן דוקא בנין דקביע ובנין ארעי אינו אסור רק מדרבנן כמבואר בביצה דף ל"ג ועיין רמב"ם פ"י משבת הלכה י"ב העושה אהל קבוע הרי זה תולדת בונה וחייב הרי דוקא אהל קבוע הוא דחייב ולפ"ז במחיצה דאינו רק דמחזי כמוסיף על הבנין אפשר דלא גזרו אף שמתיר עי"ז. אך נראה דהמצוה חשיב לה קביעות וכעין דאמרו בעירובין דף נ"ה באהלי מדבר דכתיב עפ"י ד' יחנו הו"ל כקבועי וה"ה בסוכה כיון דבעינן הסכך הו"ל אהל קבוע ואף דבאמת סוכה דירת ארעי בעינן מ"מ לענין זה מקרי קבוע מחמת המצוה וכל כה"ג לענין סוכה מקרי ארעי ולענין איסור שבת ויו"ט הו"ל קבוע דהמצוה חושבו קבוע. ובזה יש ליישב דברי רש"י שכתב בשבת שם דאהל לא מקרי רק למעלה ולא מן הצד והקשו התוס' עליו בשבת ובעירובין מהא דאמרו בעירובין על דופן סוכה דהוא פלוגתא דר"א ורבנן הנ"ל אלמא דגם מן הצד חשוב אהל ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת מצד הסברא דברי רש"י נכונים דאהל שהוא עם מחיצות וא"כ כל שקבוע הוא מן התורה אבל מן הצד דלא נעשה רק למחיצה זה לא מקרי בנין קבוע ואינו רק מדרבנן ותו לא שייך לגזור על תוספת אהל ארעי. והנה החריף והבקי מוה' יצחק שמעלקיש ני' הקשה דהיאך מוקי הש"ס פלוגתא דר' אליעזר ורבנן והא ר"א ס"ל בשבת דף קל"א דסוכה וכל מכשיריה דוחין יו"ט וא"כ לדידיה כל המכשירים נעשים ביו"ט ומכ"ש דופן הסוכה ור"א ס"ל די"ד סעודות חייב לאכול בסוכה וא"כ כל שבעת הימים הוה מצוה ודוחה ולק"מ דדוקא בהא ס"ל כר"א אבל לא בזה דמכשירי מצוה דוחין דבזה לא קיי"ל כר"א וז"פ.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן כ״ה (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
