שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן כ״ד (י״ב)

ובזה נראה לפענ"ד הא דאמרו והלכתא דשדיתינהו בנהרא ולא אמר דמיירי ששדינהו בנהרא ולפמ"ש יש לומר דבאמת אין קושיא מגונב כיס דשם לא תני רק דפטור וא"כ יש לומר דפטור מהשבה אבל מכל מקום ברשות בעלים הוא כדאמר רב אבל נטל לא רק דהמקשה לא הבין טעם הדבר דלמה לא יהיה בתורת השבה ניהו דקלב"מ אבל זה אינו שתי רשעיות דזה ממילא אינו שלו וע"ז חידש דשדינהו בנהרא והיינו אף דשבר בידים אפ"ה מפטר ומטעם דקלב"מ וא"כ אף כשהוא בעין שפיר קתני פטור והיינו מתורת השבה וכמ"ש. והנה מן האמור יש לדחות מה שרציתי להביא ראיה למה שחידש הנוב"י מהד"ק חלק יו"ד סי' פ"א דבישראל הגוזל מעכו"ם לא שייך והשיב את הגזילה דזה נאמר בישראל דוקא וכ"כ הכ"ת בר"ה דף כ"ח ולכאורה הדבר מבואר ברש"י דהרי גם עכו"ם הגוזל מישראל אינו בתורת והשיב את הגזילה מכ"ש להיפך בישראל הגוזל מעכו"ם ועיין ט"ז יו"ד סי' רל"ב לענין קנין דעכו"ם מגרע גרע מישראל ומכ"ש כאן ולפמ"ש כעת אין ראיה דבעכו"ם כיון דקלב"מ א"כ לא יפול ענין דוהשיב כיון שאינו חייב באחריות משא"כ בישראל לעכו"ם אפשר דגם בזה חייבו לשלם ודו"ק היטב בכל מ"ש. שוב ראיתי בחידושי הר"ן לסנהדרין שביאר שיטת הרמב"ן דדוקא כששיבר בעת שהי' במחתרת הוא דפטור משום דקלב"מ אבל בנטל הכלים ויצא כיון דאז נפקע חיוב המיתה מעליו שוב חייב דאף דעל שעת הגניבה נפטר מכל מקום לא נפקע החיוב אח"כ כיון שהמיתה כבר נפקע מעליו ורב פוטר אף אח"כ ודבריו תמוהין לפענ"ד דא"כ מה מקשה מגונב כיס דהא שם עדן עליו החיוב מיתה וכמ"ש למעלה וצע"ג.