שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן כ״ג (י״ד)

ומ"ש מעלתו דלכך לא שייך העשה בשחרר חצי' כיון דנעשה הפקר ב"ד והרב עכ"פ אין לו חלק ניהו דלא שייך הפקר ב"ד דהרי עדיין ברשותו לענין שחרור דצריך גט שחרור מכל מקום הרי באמת הקשיתי בספרי יד שאול דאמאי לא נימא במשחרר חציו דתפשוט קדושה בכלה ורק דהא יש ד"א המעכבו והיינו שהרב בעצמו יש לו עדן רשותו על חציו השנית ואם כן כל דנעשה הפקר ואין כאן עכ"פ ד"א המעכב שוב נשתחרר כלו ע"י דפשטה קדושה בכולה והאריך בזה אם אמנם יש להדברים תוך וענין אבל אינם נראים וכמה תשובות בדבר חדא דמה יענה מעלתו בעבד של שני שותפין שם יקשה דלמה כופין את רבו השני והא הוא לא שחרר והוא ודאי נעשה ד"א המעכב ואף דכופין את רבו השני מכל מקום כל שלא שחררו עדיין יש לו לרבו הרשות עליו ועכ"פ לא פשטה קדושה בכלו וגם כיון דכ' מעלתו דיש לו הכח דצריך גט שחרור ולא יצא מרשותו עד שמה"ט ל"ש הפקר ב"ד וגם לפמ"ש כעת עכ"פ להקנין האיסור ל"מ ההפקר ואם כן לא שייך פשטה קדושה בכלה דהטעם של הקדושה היא דליהוי לעם קדוש וכל דלענין קנין איסור אינו בכלל עם קדוש והרי הוא אסור בבת ישראל ומותר בשפחה כנענית לא שייך בזה פשטה קדושה בכלה וא"כ אף בכלה של אדון אחד לא שייך בזה פשטה קדושה בכלה וביתר הדברים אין לי זמן להאריך והנה במה שחילק הלח"מ והש"ך סי' רט"ז דלכך במשחרר האם ולדה ב"ח משום דהולד נטפל להאם ולא להיפך שאלני החריף מוה' מרדכי מיזיש ני' בהא דאמרו בתמורה דף כ"ה אלא אי אמרת שיירו משוייר עובר לאו ירך אמו אמאי זכתה בעצמה וע"ז הקשה לדברי הלח"מ והש"ך אינו מוכרח דגם אי שיירו משוייר מ"מ עובר ירך אמו ולק"מ דשם אין הכוונה שיירו משוייר לענין שחרור כמ"ש רש"י אבל להרמב"ם קאי אלעלמא דאם נימא דשייר אינו משויר ועובר לאו ירך אמו כדאמרו שם לענין ולד חטאת קשה אמאי זכתה בעצמה ורש"י דפירש דקאי אשחרור באמת לא ס"ל כסברת הרמב"ם והלח"מ שם ודו"ק. ומה שרצה החריף הנ"ל לחדש דלפמ"ש הקצה"ח דש"ס דילן ס"ל דלא נתחלק לענין איסור והרי הוא תמיד חציו ב"ח וחציו עבד ואמר דלפ"ז אם ימכור עצמו גם החציו השני לרבו בתורת עבד עברי אז יהיה גופו קנוי לגמרי ושוב יהיה מותר בשפחה דהא לא שייך דבאיסור לא נתחלק דהא זה שהוא חלק ב"ח ג"כ מכר לרבו אבל זה אינו דהא באמת ניהו דעבד עברי גופו קנוי לגמרי לרבו אבל למצות אין גופו קנוי לרב וא"כ אינו שלו ועיין תוספות יבמות ריש פרק הערל