שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן כ״ג (י״ב)

והנה הרשב"א חידש דבחציו עבד לא שייך העשה דלעולם בהם תעבודו ולפ"ז נ"ל דאם מכר חצי עבדו וזה השני שחררו שוב ל"ש עשה דלעולם בהם תעבודו ובחידושי אמרתי בזה דבר נחמד בהא דאמרו בגיטין דף מ"א דעולא אמר מי שחררו רבו שני שורת הדין דאין העבד חייב במצות אלא מפני תיקון העולם שהרי יצא עליו שם ב"ח כופין את רבו ראשון ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על דמיו ושאל אותי אחד מתלמידיי דאיך שייך מפני תיקון העולם יבטלו עשה דאורייתא דלעולם בהם תעבודו וכמו דפריך כה"ג בדף ל"ו ומי איכא מידי דמדאורייתא משמטא שביעית והתקין הלל דלא משמטא ואף דשם איכא בודאי תיקון העולם גמור דהרי עוברים על לאו דפן יהיה עם לבבך בליעל ואפ"ה לא מצי לעקור ד"ת מכ"ש כאן דאין תיקון העולם כ"כ דמה בכך שיצא עליו שם ב"ח ואף דלפי המסקנא שם משני רבא דהפקר ב"ד הפקר ושיטת רש"י דקאי גם ע"ז הא התוס' בד"ה מי השיגו על רש"י דבכה"ג לא שייך הפקר ב"ד הפקר וגם דכאן ע"כ לא שייך הפקר ב"ד הפקר דהרי התוס' הקשו גבי חציו עבד דליתי עשה דפ"ו ולדחי לאו דלא יהיה קדש וכתבו דאפשר לקיים שניהם ע"י כפייה והקשה המהרש"א דליתי עשה דלעולם בהם תעבודו ולדחי ל"ת דלא יהיה קדש וכתב הפ"י דל"ק דהפקר ב"ד הפקר ע"ש ומכלל דהתוס' לא ס"ל דהפקר ב"ד הפקר בזה וא"כ שוב יקשה דהיאך כופין מפני תיקון העולם לעקור מ"ע דאורייתא והיא קושיא גדולה. ולפענ"ד נראה דהנה כיון שעשה אפותיקי לרבו שני ומיירי דעשה אפותיקי מפורש וכמ"ש התוס' בד"ה במזיק לאימתא דרב א"כ אינו גובה משאר נכסים ואף באפותיקי סתם דוקא בשטפה נהר יכול לגבות משאר נכסים אבל כשהיא בעין א"י לגבות משאר נכסים מכ"ש כאן דהוא בעין רק דרבו השני שחררו וא"כ אף למ"ד היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק מכל מקום החוב א"י לגבות וא"כ אם הי' רוצה רבו הראשון הי' פוטר עצמו מחובו ולומר לו לרבו השני טול העבד בחובך א"כ הוה כמכרו לו לרבו שני חציו ותו לא שייך עשה דלעולם בהם תעבודו בחציו עבד והוה כעבד של שני שותפין דלד"ה קני כדאמרו בגיטין דף מ"ב וא"כ כל שרוצה א"צ לשלם לרבו השני והוה כמכרו לו ולא שייך העשה דלעולם בהם תעבודו וא"כ בכה"ג שוב כופין את רבו הראשון וכותב לו שטר על דמיו שהם יתר מהחוב וז"ב לפענ"ד ודו"ק היטב.