שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן כ״ג (י׳)

וראיתי בספר המקנה בק"א להלכות קידושין סימן מ"ד שהקשה דאם נימא דחצי' שפחה וחצי' ב"ח חלו הקידושין כמ"ש הרא"ש א"כ משכחת לה יורשין דנשאת לישראל וחלו הקידושין והולידה בן והבן הוא חצי עבד וחצי ב"ח ואביו יורשו והחמיר בקושיא זו גם בספר טיב גיטין מהגאון מהר"ץ ז"ל שנדפס מחדש החמיר בקושיא זו ואני לא זכיתי להבין דלכאורה הוה קידושין דאין מסורים לביאה דהא הוא ישראל גמור ואיך ישא וישתמש בצד עבדות ולשיטת הרשב"א בכה"ג לכ"ע לא הוה קידושין וצ"ל דכאן לאו מחמת הקידושין נאסר דבלא"ה היא חציה שפחה וחציה ב"ח ואסורה ועכ"פ קשה לפ"ז דאף אם הוה קידושין הא הוה קידושין ויש עבירה והולד הולך אחר הפגום והוא פסול לבא בקהל כמבואר בקידושין דף ס"ג ובש"ע אהע"ז סימן ח' וא"כ שוב לא מקרי יורשין דידיה שאין אותו העבד מתייחס אחרי אביו כלל וכמ"ש התוס' בגיטין שם לענין הבנים ה"ה לענין אביו. ומה שהקשה הגאון מוהר"ץ שם דאיך משכחת לה שפחה חרופה קטנה דמי יקדש אותה והיא אינה בת דעת ולפום רהיטא יוכל לזכות מההפקר לפמ"ש הר"ן דאשה אינה רק מפקרת עצמה לבעל והבעל זוכה מן ההפקר. אלא דלפ"ז יהי' כל הקטנות דעלמא מקודשת מתורת הפקר וע"כ דהקטן וקטנה א"י להפקיר ג"כ וכ"כ בחידושי הגאון בעל אבן העוזר ריש פסחים בהדיא דקטן א"י להפקיר ע"ש שהוכיח כן מירושלמי ולפמ"ש הדבר מוכרח וא"כ הדרא קושיא לדוכתא. אמנם נראה דבאמת רבה יכול לקדש חצי שפחה שלו ואף דצד חירות שבה א"י לקבל קידושין שלה דאינו שלו אך הרי כבר אמרו בקידושין דף ז' ותפשיט קידושין בכלה ומשני התם דעת אחרת ולפ"ז כיון דצד עבדות יקבל הרב וקידושין הוה קדושת הגוף וכל שנתרצית לקדש בכלו תתפשטה קדושין בכלה דהרי אין דעת אחרת מעכב וז"ב מאד. ובזה אמרתי דבר נחמד ליישב קושית ההפלאה הנ"ל דבאמת צריך ביאור דאיך יכול לקדש חצי' שפחה וחצי' ב"ח כיון דהיא נתחלקת לממון ביום של רבה לרבה וביום של עצמה לעצמה א"כ ממ"נ מי יקבל כסף קדושין שלה אם הרב והיאך תתקדש חלק ב"ח שבה דלענין איסורא לש"ס דילן אינו מתחלק כדאמרו באיסורא לא קא מיירי וא"כ ממ"נ היא ואביה או רבה אין להם חלק בה ואיך משכחת כלל שיקדשה ישראל דבשלמא לע"ע הא הרב יוכל לקדשה ביום של הרב ואז היא כלה של הרב לענין ממון ולענין איסור הרי ע"ע מותר ממ"נ אבל ישראל היאך יכול לקדשה וע"כ צ"ל דתפשוט קדושה בכולה מכח צד עבדות והיא אינה מעכבת ועכ"פ לא הוה הולד חציו ב"ח דעיקר היא העבדות דע"י כן תוכל להתפשט חלק הקדושין שמצד ב"ח כיון דהרב יוכל לעכב על ידו ואיכא דעת אחרת ובכה"ג ודאי אינו מתייחס אחר האב. איברא דבלא"ה צריך להבין דאיך אפשר להתקדש דהא הוה קידושין שאין מסורין לביאה דכאן רק ע"י הקדושין נתהווה האיסור דאל"כ לא פשטה קדושה בכלה רק ע"י קדושין דהוה קדושת הגוף ובכה"ג אפשר דמקרי קדושין שאין מסורין לביאה ויש לדחות דמכל מקום איכא איסור גם בלא קדושין רק שאינו חמור כ"כ ובכה"ג לא הוה קדושין שאין מסורין לביאה וצ"ע בזה. ובזה יש לומר גם מה שהאריך המלמ"ל בפ"ב מק"פ אם יכול לקדש חצי עבד וחצי ב"ח אשה שחציה שפחה וחצי' ב"ח ולפמ"ש י"ל דא"א לקדש דמי יתן כסף קידושין ומי יקבל לא הרב ולא העבד ולא שפחה ולא רבה וכמ"ש והירושלמי לשיטתו דס"ל דגם לענין איסור נתחלק וביום של רבו כלו לרבו וביום של עצמו לעצמו א"כ ממ"נ תו הרב או העבד וכן שפחה או רבה מקבלים הקידושין ובזה יתיישב קושית האבני מלואים דאם כן משכחת לה יורשים ולפמ"ש אתי שפיר דלש"ס דילן לא משכחת יורשים כלל ודוק ובאמת לפמ"ש הריב"א בקידושין דף נ"ג דהנותן לעבד מתנה ע"מ שאין לרבו רשות דל"מ דע"כ פשטה בכלה ושייך לרב וא"כ אף דנתחלק לממון מ"מ עכ"פ פשטה בכלה וא"כ צריך הרב לקבל וכן להיפך דהרי לענין איסור לא נתחלק